icon-cookie
The website uses cookies to optimize your user experience. Using this website grants us the permission to collect certain information essential to the provision of our services to you, but you may change the cookie settings within your browser any time you wish. Learn more
I agree
batsheva
83 articles
My Web Markups - batsheva
  • בעוצמה האישית
  • יצור אצלם בערה פנימית
  • לעבוד קשה
  • לא יפחדו מאתגרים
  • לברר את נקודות החוזק שלו/ה
  • לגלות את נקודות החולשה שבהן נסייע ככל האפשר.
  • לטווח הקצר
  • לטווח הארוך
  • חוויה של הצלחה
  • עמידה במטרות
  • מכשולים, קשיים ואפילו כישלונות
  • הזדמנויות
  • מעודדות ומחזקות לאחר כל כישלון
  • דבר על התמונה הרחבה
  • האמונה בעצמם
  • והמוכנות לעבוד קשה
  • האמונה הפנימית של התלמידים בעצמם
  • שתגרום להם לדעת שהם יכולים
  • תחושת מסוגלות
  • לשאוף גבוה
  • ני מנסה לתת לתלמידים להרגיש שיש להם כוח ועוצמה להצליח
  • שהם מסוגלים להגיע לאן שירצו
  • יעבדו לשם כך ולא יוותרו.
  • התלמידים צריכים להאמין בעצמם
  • וביכולותיהם,
  • דעת איך לחתור קדימה
  • שהתלמידים חיפשו את המקצועות הקלים יותר והבטוחים – כאלו שבהם הם בטוח יצליחו.
  • שהתלמידים ישאפו גבוה
  • ציבו לעצמם יעדים גבוהים
  • הצבת יעדים אישיים
  • נמדוד אותם.
  • מסוגלות
  • התייחסות לאתגרים ומכשולים כמתנות
  • כי בדרך להצלחה יש להתאמץ ולפעמים גם להיכשל
  • לא להפסיק
  • לנסות
  • באמצעות שיחות
  • היצירתיות
  • עלינו להתייחס אליהם כמי שיש להם מסוגלות גבוהה
  • משימות מאתגרות
  • דרכים שיעודדו אותם, אך תמיד ממקום של חוזק וצמיחה אישית ופרטנית ולא מת
  • שיפעילו את החשיבה
  • הדמיון
  • עלינו להציב רף גבוה
  • צרו סיטואציות שיעצימו את התלמידים
  • תרבות של חשיבה חיובית
  • סו תמיד לחשוב ולדבר באופן חיובי
  • איך כל דבר מקדם אותו
  • צרו עבור התלמידים הזדמנויות
  • אתם תגיעו רחוק!"
  • כל המורים והצוות משדרים לתלמידים "אתם תגיעו רחוק!", "א
  • אין דבר שיעמוד בפניך
  • להצלחה במשימות מאתגרות
  • יש לך את כל הכוח והיכולת להצליח"
  • פרגנו לתלמידים ממקום של חוזק וצמיחה אישית
  • אפשרו להם להפתיע את עצמם,
  • אפשרו לתלמידים להוביל
  • יזום
  • ליזו
  • להוביל
  • להוביל
  • התלמידים
  • לקחת יוזמה
  • צרו תפקידי הובלה
  • עילויות למידה מחוץ לכיתה
  • אנשים מעוררים השראה או לכל הפחות עם סיפוריהם
  • הצלחותיהם של האנשים מעוררי ההשראה
  • והם טובים ומובחרים.
68 annotations
25 annotations
  • תפקוד טוב יותר של המערכת החיסונית ועלייה ביצירתיות.
  • שאי-נוחות ופגיעות אינן דרך קלה, אבל הן הדרך הישירה ביותר להיעשות חזקים ונבונים יותר.
  • להסתכל על היש
  • תחושת "שלווה"
  • האין.
  • מרגיש נוח בין חבריו
  • ביעות רצון."
  • אל תקחו את החיים ברצינות... אף אחד עוד לא יצא מהם בחיים
  • שלמה עם דברים שאי אפשר לשנו
  • הפעילויות שתמיד עושות לנו הרגשה טובה:
  • מיחה והרפתקנות
  • מיחה והרפתקנות מעבר לגבולות הנוחות שלכ
  • אהוב
  • אמירת תודה לעמית
  • התנדבות לעזור לאחרים.
  • גשות שליליים
  • מונות מרגיעות של קלוד מונה וקלוד לורן עוררו רגשות של שמחה,
  • תכנן להיפגש עם החבר הטוב ביותר שלנו.
  • מכ"ם פנימ
  • שיר
  • קריוקי בפעם הראשונה,
  • ריאות טובה
  • ענוג לכאב
  • זיכרון שלנו לגבי האירוע
  • עולמם החברתי.
  • מכירים בכך שהחיים מלאים באכזבות
  • גמישות פסיכולוגית.
  • א מחביאים רגשות שליליים. הם מכירים בכך שהחיים מלא
  • מתעמתים איתם
  • דאי לנו לנסות לשאת את הרגש למשך כמה דקות. עם הזמן תגדל היכולת שלנו להתמודד עם רגשות שליליים יומיומיים.
  • הנאה
  • מטרות
  • מטרותינו
  • וזיכרון רע.
  • שיר
  • את מקניטה אותי, אבל אני יודע שאת אוהבת להיות איתי"
  • הימצאותו של חבר קרוב שאפשר להישען עליו.
  • בר טוב הוא מי שתומך בכם בשעת מצוקה.
  • הדיון בחוויה חיובית עם מאזין קשוב משנה את
  • שהרגשות
  • שלהם
  • משוב
  • המעברים המנטליים הזריזים בין
  • א מחביאים
  • תכלית
  • שחיי תכלית נטולי הנאה הם פשוט לא כיף.
  • משלבים
47 annotations
  • א
  • ם הן במקרר אז אפשר פעם ב 5-7 ימים.
  • בקיץ אפשר שהמחמצת תהיה במקרר כמה ימים ותצטרך להוציא אותה רק כמה שעות לפני הכנת הבצק,
  • מוסיפים קמח ומים – אנחנו בעצם מאכילים את הבקטריות הקיימות ודואגים לקיומן.
  • יש להאכיל את המחמצת יום לפני הכנת הבצק
  • אלא מוסיפים לה כל יומיים במהלך השבוע קמח מלא ומים
  • א
  • וקרים את המחמצת
  • כאשר מים וקמח מעורבבים, מתחיל מחזור החיים הראשוני של המחמצת.
  • לאחר 24 שעות בחדר חמים הבלילה מתחילה להראות סימני תפיחה
  • דיף להתחיל מהיום השביעי
  • לאחר תהליך בניית המחמצת בקמח לבן, אפשר לתחזק ולהאכיל את המחמצת המוכנה בקמח מלא ביחס הבא – על 100 גרם מחמצת + 100 גרם קמח מלא + 120 גרם מים להגיב
  • ימים שלא מוסיפים
  • ערבבים כל 8 שעות.
  • אני מוציאה מהמחמצת 300 גרם
  • יום השני להאכיל כל 12 שעות
  • מאכילה אותה בכוס קמח ו3/4 כוס מים.
  • ש יותר משיטה אחת טובה להכנת מחמצת
  • כוס קמח 3/4 כוס מים פושרים מסוננים.
  • כעבור 24 שעות חזרתי לתערובת שלי ..ערבבתי אותה
  • התחלתי את התהליך של
  • אכלה
  • דאי להאכיל ביחס של 1:1:
  • המחמצת הנותרת:
  • קמח:מים
  • ברי יוגב:
  • ין שיטה אחת להכנת מחמצת
  • שתיהן עברו למקרר אחרי 5 ימים
28 annotations
  • בל הרבה יותר טוב לאכול לחם שהותפח עם מחמצת שאור.
  • לא לאפה או פיתה דרוזית שלא עברה התפחה
  • כילת לחם שאור הביאה לרמת גלוקוז נמוכה יותר לאחר הארוחה,
  • תכן שרגישות לגלוטן בחברה המערבית החלה בעקבות התפתחה של לחם באמצעות שמרים תעשייתים
  • הכנת המחמצת מומלץ להשתמש בקמח שיפון מלא.
  • ם כמות האינסולין שהופרשה בעקבות אכילת לחם שאור, בשעות שלאחר הארוחה, הייתה נמוכה יותר בהשוואה לכמות האינסולין שהופרשה לאחר אכילת לחם שמרים.
  • שאכילת לחם שאור מקטינה את הסיכון להתפתחות סכרת ומאיטה את החמרת המחלה.
  • ו
  • בכלל לכל מי שרוצה לשפר את ספיגת המינרלים לגופו.
  • כנת המחמצת אורכת 6 ימים.
  • בוגרת לימודי רפואה תזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם בהצטיינות יתרה וכיום חלק מצוות הקליניקה של המרכז. בוגרת תואר שני בהנדסה ביו-רפואית בטכניון
  • ביום השישי:
  • ביום הראשון:
  • לוש 5 דקות בתנועות של לישה וסיבוב לערבוב טוב. לכסות 5 דקות. ללוש שוב 5 דקות.
  • להוסיף לקערה 100 גרם קמח שיפון (כ 3/4 כוס) ו- 100 מ"ל מים (כחצי כוס)- לערבב פעמיים במהלך היום.
  • ק"ג קמח כוסמין מלא מחמצת שאור (הכמות שהכנתם בפעם הקודמת) מים מעט מלח (לא חובה) שמים בקערה רחבה את הקמח, שופכים מעל את כל המחמצת ומערבבים.
  • חם מחמצת – למה זה חשוב ואיך עושים את זה בבית? הקדמה - מדוע כל כך חשוב להקפיד על אכילת לחם מחמצת (לחם שאור) דווקא (ולא משמרים)? מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)  הדגנים (חיטה, כוסמין, שיפון) הם זרעים המכילים חומצה שנקראת חומצה פיטית. חומצה זו מעכבת ספיגה של מינרלים מחלל המעי אל מחזור הדם. התפחה של בצק בן אם על ידי שמרים מתורבתים ובין אם על ידי מחמצת שיאור מנטרלת חלק מהותי מחומצה זו וכך משפרת את ספיגת המינרלים. זו כבר סיבה למה כדאי להעדיף לאכול מוצרי דגנים - חיטה, שיפון וכוסמין כלחם (בצק שעבר התפחה) ולא כסתם קמח (למשל קמח בפשטידה או כפיתה דרוזית שמכילה קמח ומים בלבד ולא בצק שעובר התפחה). במחקר שפורסם ב 2003 בעיתון Nutrition בדקו החוקרים את ספיגת המינרלים מקמח חיטה מלאה בהשוואה ללחם מחיטה מלאה שהותפח באמצעות שמרים וללחם חיטה מלאה שהותפח באמצעות מחמצת - לחם שאור (Lopez et al 2003) בלחם שהותפח עם שמרים, כמות החומצה הפיטית הייתה נמוכה ב 52% בהשוואה לזו שבקמח עצמו. לחם שאור הגדיל לעשות – כמות החומצה הפיטית הייתה נמוכה ב 71% בהשוואה לקמח המלא. באותו המחקר בדקו את ספיגת המינרלים בחולדות. החולדות חולקו לשלוש קבוצות כאשר כל קבוצה קיבלה מקור אחר לחיטה המלאה (קמח, לחם שמרים ולחם שאור) ואכן נמצא שספיגת המינרלים – ברזל, אבץ, מגנזיום ונחושת הייתה גבוהה משמעותית בקבוצת החולדות שאכלו לחם שאור. לגבי ברזל נמצא שאכילת קמח (ללא התפחה) גרמה לפגיעה במאזן הברזל בגוף, אכילת לחם שמרים איזנה אפקט זה ושמרה על מאזן הברזל ואילו אכילת לחם שאור שיפרה את מאזן הברזל בגוף ואת ספיגתו. ראוי לציון שספיגת מינרלים מהצומח נמוכה משמעותית בהשוואה לספיגת מינרלים ממזון מן החי, לכן דווקא צמחונים וטבעונים צריכים להקפיד יותר מכולם על אכילת לחם שאור וזאת כדי להימנע מהתפתחות חסרים במינרלים חיוניים. אז גם לחם שמרים משפר ספיגה בהשוואה לקמח ולכן עדיף לאכול לחם ממש ולא לאפה או פיתה דרוזית שלא עברה התפחה, אבל הרבה יותר טוב לאכול לחם שהותפח עם מחמצת שאור. במחקר נוסף שנעשה על בני אדם (Maioli et al 2008) נמצא שבאנשים סכרתיים או טרום סכרתיים, אכילת לחם שאור הביאה לרמת גלוקוז נמוכה יותר לאחר הארוחה, בהשוואה לאכילת לחם שהותפח עם שמרים. גם כמות האינסולין שהופרשה בעקבות אכילת לחם שאור, בשעות שלאחר הארוחה, הייתה נמוכה יותר בהשוואה לכמות האינסולין שהופרשה לאחר אכילת לחם שמרים. סכרת נובעת מחשיפה לרמות אינסולין גבוהות, כך שאכילת לחם שאור מקטינה את הסיכון להתפתחות סכרת ומאיטה את החמרת המחלה. בנוסף לכל זאת, מתברר שהתפחת בצק באמצעות מחמצת טבעית גורמת לפירוק חלקי של הגלוטן (Rizzello et al 2007). כלומר אכילה של לחמי מחמצת שאור תקטין משמעותית את הסיכון לפתח רגישות לגלוטן שכל כך נפוצה בשנים האחרונות. למעשה בהחלט יתכן שרגישות לגלוטן בחברה המערבית החלה בעקבות התפתחה של לחם באמצעות שמרים תעשייתים. אי אפשר לומר שלחם מחמצת בטוח לחולי ציליאק, אבל ללא ספק הוא יצמצם את התופעה של רגישות לגלוטן. אז למי חשוב לאכול לחם שאור? לכולם! אבל במיוחד לצמחונים, טבעונים, סוכרתיים או אנשים בסיכון לסוכרת ובכלל לכל מי שרוצה לשפר את ספיגת המינרלים לגופו. ועכשיו נעבור לחלק הפרקטי – מה זו בדיוק מחמצת שאור ואיך מכינים אותה בבית.   לחם מחמצת שאור מקמח כוסמין מלא - איך עושים את זה בבית? מאת מיטל משלי M.Sc סיימה בהצטיינות יתרה את לימודי הרפואה התזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם בתהליך המסורתי של אפיית לחם משתמשים במחמצת שאור, שהיא עיסה המורכבת מקמח, מים ושמרי בר. מחמצת שאור היא תערובת חמוצה המוכנסת לעיסה וגורמת לתסיסת הבצק ולתפיחתו. לחם המותפח על ידי מחמצת שאור תופח לאט יותר, משום שהשמרים הטבעיים שבמחמצת חלשים יותר מאלו המלאכותיים. קיים הבדל מהותי בין השאור לבין השמרים התעשייתיים. בעוד השמרים התעשייתיים מוספים בידי אדם לקמח ולמים, השאור הוא גידול טבעי של פטריות משמרי-בר המצויים על קליפת גרגיר החיטה ובאוויר. את עיסת המחמצת מכינים מקמח ומים בלבד. נבגים של שמרי-בר הנמצאים בקמח באופן טבעי מתסיסים את העיסה (מייצרים פחמן דו חמצני), ואילו הטעם החמצמץ מתקבל מפעילות של חיידקים מסוג לקטובציליוס המפרישים מספר סוגים של חומצות. מחמצות שונות יהיו בעלות פעילות שונה של חיידקים ושמרים כך שלכל אחת חוזק חמיצות ומהירות תפיחה שונות. המתכון ללחם מחמצת מכיל 4 מרכיבים בלבד: מחמצת שאור (עשויה מקמח שיפון ומים) קמח כוסמין מלא מים מעט מלח (לא חובה- בגלל טעמו החמצמץ והעשיר של השאור) שלב ראשון - הכנת המחמצת: הכלים הדרושים: צנצנת / קערת זכוכית וכף עץ להכנת המחמצת מומלץ להשתמש בקמח שיפון מלא. הסיבה היא שהמחמצת עומדת מספר ימים על השיש וקמח השיפון יציב יותר. מחמצתץ מקמח כוסמין נטה להתקלקל מהר יותר. הכנת המחמצת אורכת 6 ימים. צריך להשקיע בהכנתה פעם אחת בלבד. לאחר מכן, בכל פעם שמכינים לחם, לוקחים חתיכה מהבצק (כחצי אגרוף) ושומרים אותה בתוך צנצנת במקרר והיא תשמש להכנת המחמצת לאפיית הלחם הבאה. להכנת המחמצת: ביום הראשון: להוסיף לקערה 50 גרם קמח שיפון (קצת יותר מרבע כוס) ו- 50 מ"ל מים (כרבע כוס)- לערבב פעמיים במהלך 24 שעות, כל ערבוב כדקה ליצירת תערובת חלקה. המרקם שצריך להתקבל הוא ממרחי ולא בצקי. ביום השני: להוסיף לקערה 100 גרם קמח שיפון (כ 3/4 כוס) ו- 100 מ"ל מים (כחצי כוס)- לערבב פעמיים במהלך היום. ביום השלישי: לערבב שלוש פעמים במהלך היום. ביום הרביעי: להוסיף לקערה 200 גרם קמח (ככוס וחצי) ו- 200 מ"ל מים (ככוס)- לערבב פעמיים במהלך היום. ביום החמישי: לערבב 3 פעמים במהלך היום. ביום השישי: השאור מוכן, קדימה לאפיה! בששת ימי הכנת המחמצת, שומרים אותה על השיש (לא במקרר). בסיום הוספת המצרכים והערבוב מכסים במכסה או בניילון נצמד. כאשר המחמצת מוכנה (ביום השישי), אפשר לשמור אותה במקרר עד לאפייה. להכנת הלחם: 1 ק"ג קמח כוסמין מלא מחמצת שאור (הכמות שהכנתם בפעם הקודמת) מים מעט מלח (לא חובה) שמים בקערה רחבה את הקמח, שופכים מעל את כל המחמצת ומערבבים. מוסיפים מים על פי הצורך (כל פעם מעט) ולשים היטב עד לקבלת המרקם הבצקי הרצוי. אפשר להוסיף קמח אם העיסה רכה מידי. ללוש 5 דקות בתנועות של לישה וסיבוב לערבוב טוב. לכסות 5 דקות. ללוש שוב 5 דקות. המרקם של הבצק משפיע מאוד על אופי הלחם, זה עניין של ניסוי וטעייה ולמידה מה טעים לכם יותר. משך הלישה ואיכות הלישה משפיעה על המרקם. אפשר להגיע למרקם בצקי נוח לעבודה ואז הלחם שיתקבל יצא קשה יותר. אפשר להגיע למרקם יותר ממרחי ודביק (יותר מים) ואז קשה יותר לעבוד אתו, אך הלחם שמתקבל הוא אוורירי ורך יותר. אם מכינים לחם מ 2 ק"ג קמח, יתכן ויהיה צורך בזמן התפחה ארוך יותר או בכמות מחמצת גדולה יותר.      לא לשכוח!! לאחר הכנת הבצק, יש להפריש חתיכת בצק (חצי אגרוף) להכנת מחמצת בפעם הבאה. לכסות את הבצק להתפחה: בחורף 4-6 שעות (אפשר להכין את הבצק בלילה, ולאפות בבוקר). בקיץ 2-3 שעות. ללוש שוב, להכין 3 כיכרות ולהניח ב-3 תבניות אינגליש קייק. להתפיח שוב (כחצי מהזמן של ההתפחה הראשונה). לחמם תנור ל- 200 מעלות. לאפות כ-45 דקות עד שהקרום של הלחם מתקשה. לאחר האפייה להוציא את הלחם מהתבניות ולתת לו להצטנן. מתקבל לחם עם טעם עשיר, אפשר לפרוס ולאחסן במקפיא. מה עושים עם החתיכה שהפרשנו מהבצק? שומרים בתוך צנצנת זכוכית סגורה במקרר (אפשר לשמור אפילו לחודש ימים מבלי לגעת בה). כשרוצים לאפות, מוציאים את הצנצנת מהמקרר ומזינים את המחמצת. מוסיפים 100 גרם קמח שיפון (כ-3/4 כוס) ו- 100 מ"ל מים (כחצי כוס)- מערבבים היטב ומכסים. לאחר 6 שעות מוסיפים שוב 100 גרם קמח שיפון ו-100 מ"ל מים - מערבבים היטב ומכסים, ממתינים 6 שעות. בקיץ - המחמצת מוכנה לאפיה. בחורף - מומלץ להזין אותה פעם נוספת בכמויות הנ"ל ולהמתין 6 שעות נוספות, צריך לראות שנוצרות בועות אוויר בתוך המחמצת. בהצלחה ובתאבון!! מיטל משלי, M.Sc - מטפלת ברפואה תזונתית, בוגרת לימודי רפואה תזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם בהצטיינות יתרה וכיום חלק מצוות הקליניקה של המרכז. בוגרת תואר שני בהנדסה ביו-רפואית בטכניון לדף של מיטל בנושא אנדומטריוזיס לחצו כאן. המאמר העשיר אתכם? שתפו אותו עם הקרובים לכם.
  • כל פעם שמכינים לחם, לוקחים חתיכה מהבצק (כחצי אגרוף) ושומרים אותה בתוך צנצנת במקרר והיא תשמש להכנת המחמצת לאפיית הלחם הבאה.
  • הוסיף לקערה 50 גרם קמח שיפון (קצת יותר מרבע כוס) ו- 50 מ"ל מים (כרבע כוס)- לערבב פעמיים במהלך 24 שעות,
  • יום השני:
  • ביום השלישי:
  • ביום הרביעי:
  • ביום החמישי:
  • להכנת הלחם:
  • ותר ממרחי ודביק (יותר מים) ואז קשה יותר לעבוד אתו, אך הלחם שמתקבל הוא אוורירי ורך יותר.
  • לא לשכוח!! לאחר הכנת הבצק, יש להפריש חתיכת בצק (חצי אגרוף) להכנת מחמצת בפעם הבאה.
  • מה עושים עם החתיכה שהפרשנו מהבצק?
  • שומרים בתוך צנצנת זכוכית סגורה במקרר
  • מיטל משלי, M.Sc - מטפלת ברפואה תזונתית,
29 annotations
  • להקשבה
  • בר בימי
  • ם חייבים לרתק את הדמיון,
  • נתן לה 'טיפ' אחד:
  • כדי למשוך את תשומת-לבו של קהל המאזינים
  • קדם י
  • בא בסיפור, במשל או באגדה מארצות המזרח, סיפור שאותו את אוהבת במיוחד, שיוכל לרתק את התלמידים ולשבות את דמיונם?
  • עו מטיפים ומנהיגים
  • ה ועל נכונותם של התלמידים להתנהג כהלכה. כבר בימי קדם ידעו מטיפים ומנהיגים שכדי למשוך את תשומת-לבו של קהל המאזינים בכיכר הע
  • הפחיד
  • התעכב ולהקשיב
  • ל מחוזות רחוקים
  • בביטויים ציוריים ועזים
  • התחלה מפתיע
  • מחלקים הוראות בסמכותיות
  • השאלות הרטוריות עוררו למחשבה
  • אמרים בקצב איטי ומונוטוני
  • סקרנת מ
  • יתונאים,
  • דש. הם יודעי
  • שעשע
  • פתיחה מוצלחת של שיעור (או נאום)
  • אמרו בדרמטיות,
  • שמקפידים להציג א
  • מבט ישיר ב
  • חלק המסקרן ביותר כבר בתחילת המשדר
  • ברכת ב"בוקר טוב" ומקשיבה
  • הקשיב
  • השתתף
  • נוחת גוף,
  • אולם קונצרטים. הקהל התיישב במקומו והתזמורת ערוכה.
  • חכים לדממה
  • יטחון עצמי
  • כבוד שהוא
  • יטחון עצמי
  • בהפעלה,
  • ליו לחוש להיכן נושבת הרוח
  • יצד לעורר עניין והקשבה
  • סריטאים
  • ימאי טלוויזי
  • מעוררת עניין ב
  • שתף פעולה
  • תיחה מוצלחת
  • מקדת את תשומת-הלב של קה
  • שר עין
  • סימנים ומחוות
  • קשר עין
  • ינוחות
  • רכים יצירתיות לפתיחה
  • הפגין נינוחות,
  • וחש לתלמידים
  • אינם קוראים ספרים.
  • ני מברכת אותם ב"בוקר טוב"
  • חיבה למשחקי חשיבה,
  • חידוד מוח"
55 annotations
  • כעס
  • הנטייה היא להאשים בכך בעיקר את החמות"
  • כ
  • אב
  • גבולות ברורים
  • הגבולות
  • גבולות.
  • הכלה מעוניינת בגבולות ברורים
  • שגם הכלה וגם החמות מעריכות את הגבר שנמצא בתווך כחלש ובלתי רלוונטי,
  • מרבית הגברים מעדיפים לטמון את הראש בחול,
  • ו לפייס את שתי הנשים
  • אלה שמכניסות רגשות ליחסים במשפחה
  • יך החמות מנסה להשיג שליטה?
  • יקורת על הכלה באוזני הבן
  • שלא באות לביקורים אצלה ושולחות את הבעל לבד
  • עונות בתשובות לקוניות של 'כן' ו'לא' בלי לנסות לפתח קשר או שיחה, א שמסתירות מידע".
  • היא מקבלת פחות קרדיט ופחות הזדמנויות לתרגל את הסבתאות שלה
  • מכיוון שהגבר מותיר בידה לרוב את תפקיד שמירת הקשר עם המשפחה המורחבת, היא הרבה פעמים מעדיפה לשמור על קשר הדוק יותר עם משפחתה שלה.
  • חוסר האיזון מחריף לפעמים עם הולדת הילדים. החמות מופלית לרעה בהשוואה לאם הכלה, היא סבתא סוג ב'
  • כי הכלה מגבילה לא פעם את המגע שלה
  • ם הנכדים
  • ש כלות שמאשימות את האמא של הבעל, בכך שהיא מעדיפה את הנכדים שנולדו לבתה".
  • נתקלתי גם בגברים שלא מסתדרים עם החותנת
  • הוריה ולא עברה תהליך של נפרדות.
  • אמהות מגוננות, שטיפחו לאורך השנים דפוס עם הבן על פיו הן אלה שמחליטות ומכוונות את חייו,
  • חוכמה
  • בל זה קורה בשוליים
  • עיקר במקרים שהבת תלויה עדיין
  • גרום לדברים 'להיכנס מאוזן אחת ולצאת מהשנייה'. לנשים זה קשה יותר".
  • נטרל את המוקשים
  • גמישות.
  • מומלץ לחמות ולכלה לקיים, כבר בתחילת הנישואין, דיאלוג לגבי היחסים ביניהן והציפיות ההדדיות
  • ל תראי העדפה או תפארי את הילדים של בתך בפני כלתך.
  • כשהיחסים מעורערים כולם מפסידים".  
  • ש להציב גבולות,
  • פני שאת שופטת אותה
36 annotations
  • ת האירועים שקורים לנו
  • מחייכי
  • שתמשים בהומור
  • ממעט במילים ומרבה להקשיב ולהנהן.
  • להימנע מדחייה חברתית
  • יצירת קשרים חברתיים ד"ר נעמי אפל
  • ולנו רוצים ליצור קשר, להיות מקובלים מבחינה חברתית
  • ליצור קרבה ואינטימיות
  • תחושת הסבל קשורה לאופן שבו אנו מפרשים את
  • וצרים קשר עין
  • רידה בתחושת
  • עדיפים לבלות עם עצמם יותר משהם מעדיפים לבלות עם חברים
  • לשאלה איזה מין ילד/ה הייתי. האם הם היו מרוצים מהמיומנויות החברתיות שהיו להם בתור ילדים? האם הם מרוצים מהמיומנויות החברתיות שלהם כיום?
  • אוהב לשחק משחקי
  • אוהב לשחק משחקי דמיון
  • ההערכה העצמית
  • חוויה טראומתית זו מלווה
  • אם אין לי הרבה חברים, סימן שא
  • י לא שווה
  • והיא חוששת שלילד שלה יקרה דבר דומה,
  • נמנע מיוזמות חברתיות וממצבים חברתיים
  • נפגעת תחושת ההערכה העצמית שלו.
  • ופנמות, ביישנות וחרדה חברתית.
  • בדיקת חרדה חברתית אצל ילדים (Social Phobia and Anxiety Inventory for Children). לעוף בין הפרחים או להיצמד לעלה
  • בחשיבה שלילית,
  • ביקורת
  • בוז,
  • תסמינים פיזיולוגיים
  • ביכולת לעוף מפרח לפרח בתוך זמן קצר ותוך כדי
  • ל ליצור קשרים חבר
  • יצור קשר עין
  • צור
  • הילד שפוחד לאכזב את הוריו
  • נמנע באופן קבוע מפעילויות חברתיות
  • לחץ שמפעילים ההורים גורם לילד להרגיש
  • שמשהו לא בסדר איתו
  • הלחץ של ההורים קשור לא פעם לחוויות האישיות שלהם
  • פחד מפני דחייה
  • החוויות שלנו, ההורים, נצרבות במוחנו
  • ל ליצור קשרים חברתיים
  • מפעילות אותנו
  • ליזום
  • אמצעי וביכולת להתקרב, ליזום, לשאול ולספר על עצמם, ליצור קשר עין ולהביע באמצעות שפת הגוף והפנים אכפתיות ורצון לקשר. אנשים מוחצנים מפנים את האנרגיות שלהם כלפי החברה. הם פטפטנים, מלאי חיים ונוטים לאימפולסיביות. הם מעדיפים לבלות עם חברים, לצאת למסיבות, ליזום קשרים חברתיים, להתבלט באירועים חברתיים ולהיפתח בשיחות עם אחרים. הם זקוקים לגירוי נמרץ כדי לעורר את מרכזי התגמול במוח ולכן מגיבים היטב לסביבה רבת גירויים. הם פחות רגישים ללחץ מהמופנמים, והמערכת החיסונית שלהם עמידה יותר (Eysenck, 1997). עם זאת, הם נוטים לקחת סיכונים, ומעורבים בתאונות דרכים ובשימוש בסמים ואלכוהול יותר מאנשים מופנמים (Maddi, 1989). העידן המודרני וההישגי בתרבות המערב מוקיר מיומנויות חברתיות מוחצנות (Cain, 2012). יש סדנאות רבות בתחומים כגון תעסוקה וזוגיות, שמטרתן לפתח אצל אנשים ביישנים או מופנמים יכולות חברתיות כאלה. עם זאת, לסגנון המוחצן עלולים להיות מחירים. מתי צריך להתחיל לדאוג? כאשר האדם נמצא בחיפוש בלתי פוסק אחר הימצאות עם אחרים וחושש להיות לבד; כאשר הוא מחפש להיות במרכז תשומת הלב ומתקשה לקבל מצבים שבהם מישהו אחר במרכז; כאשר הוא מתקשה ליצור קשר אינטימי וקרוב, כגון קשר זוגי. מבוגרים וילדים הניחנים במיומנויות חברתיות של חיפושית הם מופנמים יותר, מעדיפים שקט וסביבה עם גירויים מעטים. אנשים מופנמים מפנים את האנרגיות שלהם כלפי עצמם. הם עשויים להיות מהורהרים, זהירים, שקטים, ומעדיפים לרוב לבלות עם עצמם בקריאה, במחשב או בדמיון. אנשים מופנמים הכי מאושרים כשהם נמצאים בתוך עולמם הפנימי, עולם של רגש ומחשבות (Cain, 2012). אצל מופנמים, אזורי הזיכרון לטווח ארוך מפותחים מאוד. מסלול העברת המסרים במוח הוא ארוך ואיטי אך עמוק יותר. מופנמים מגיבים בעוררות גבוהה לגירוי, ולפיכך מתקשים להתמודד עם גירוי רב מדיי (Eysenck, 1997).   בשל ההעדפה החברתית כלפי מיומנויות חברתיות מוחצנות, אנשים מופנמים חשים לא פעם שהם אינם מותאמים מבחינה חברתית (Cain, 2012). בעולם ההישגי שבו אנו חיים, פעולה עדיפה על מחשבה או הקשבה, והתבלטות עדיפה על התבוננות. אולם למעשה, לאנשים מופנמים יש עולם פנימי עשיר. הם יצירתיים מאוד ומצליחים בלימודים יותר מאנשים מוחצנים. ידיעותיהם רחבות מאלו של המוחצנים, הם מתמידים במשימה ומעבדים מידע באופן יסודי ומדויק יותר, הם שקולים ומיטיבים להקשיב (Ackerman & Rolfhus, 1999). בשל יכולת ההקשבה הגבוהה שלהם, הם עשויים להיות חברים טובים ובעלי יכולת גבוהה לקשר אינטימי, אף יותר מהמוחצנים (Cain, 2012). זאת ועוד, אנשים מופנמים הם מנהיגים טובים ומנהלים גדולים, מפני שהם אינם פועלים מתוך הרצון להתבלט אלא מתוך מטרה עמוקה יותר. הם לא חוששים להטיל ספק ולקחת זמן לחשיבה, ולכן הבחירות שלהם נבונות. משה רבנו, צ'ארלס דארווין, מהטמה גנדי ואלברט איינשטיין הן רק דוגמאות אחדות (Cain, 2012; Grant, Gino & Hofmann, 2009). המשמעות הטיפולית המצב האידיאלי הוא לפתח מיומנויות של דבורה ושל חיפושית גם יחד, אך לא תמיד זה אפשרי או מתאים. התפקיד שלנו כמטפלים הוא לבדוק עם המטופל עד כמה טוב לו להיות חיפושית או דבורה, מה הוא יכול ללמוד מהחיפושית או מהדבורה וכיצד יוכל ליישם את מה שלמד. בהדרכות הורים עלינו לתת לגיטימציה לכל אחד מהסגנונות ולהבהיר את היתרונות הגלומים בכל אחד מהם, כדי למנוע מצבים שבהם ההורים ינסו לשנות את ילדיהם. אין פירוש הדבר שהם לא צריכים לעודד את הילד להתנסות במיומנויות שונות ומגוונות, אך יש לעשות זאת מעמדה המכבדת את השונות ולא מעמדה ביקורתית. עלינו לסייע להורים להעביר לילדם את המסר "להיות מי שאתה זה נפלא". למשל, אם מדובר בילד מופנם, אפשר לנרמל את תכונת המופנמות: "יש הרבה ילדים ומבוגרים שהם סגורים וביישנים, אבל יש להם הרבה מתנות לעצמם ולעולם". אפשר גם לעשות זאת באמצעות הסברים פסיכו-חינוכיים כמו אלו שמופיעים בספרה של אפל (2012): "אני דומה לזיזי (הדבורה) ואתה דומה לללי (החיפושית). לי יש מה ללמוד ממך ולך יש מה ללמוד ממני וזה נפלא שאנחנו שונים כי רק ככה אנחנו יכולים ללמוד זה מזה". בטיפול בילדים מופנמים אשר הוריהם חרדים לרווחתם הנפשית והחברתית נלמד את הילד להעביר להוריו את המסר "אנחנו פשוט שונים – אתם זיזי ואני ללי, אני לא סובל בגלל זה ואתם לא צריכים לדאוג. יש לי הרבה מה להרוויח מזה". במקרה של חנן, היכולת לראות את השונות בסגנונות התקשורת הבין-אישית הביאה להפחתה ניכרת בלחץ שהופעל עליו, והוא החל בהדרגה להיפתח לקשרים חברתיים חדשים. באופן כללי, תפקידנו כמטפלים הוא לנרמל את השונות תוך כדי עידוד המטופלים ליצור אזורי התאוששות מותאמים. אזור התאוששות דומה במובנים מסוימים לפסק זמן או לחוויית אוורור המאפשרת לאדם להתארגן מחדש מבחינה קוגניטיבית ומבחינה רגשית (Beck, 1988). היכולת של הורים להבין את אזורי ההתאוששות של ילדיהם והיכולת של בני זוג להבין את אזורי ההתאוששות השונים שלהם, היא קריטית ביכולת לנהל קונפליקטים, ליצור קשר קרוב ואינטימי, לקבל את האחר כפי שהוא ולסייע לו לפתח הערכה עצמית חיובית. נרמול וטיפוח אזורי התאוששות המופנמים נחים כשהם לבד. המוחצנים נחים כשהם מוקפים באנשים (Laney, 2002).  ביחסים זוגיים שבהם בן זוג אחד מופנם והאחר מוחצן, עלול להיווצר קונפליקט שנובע מהצרכים השונים של בני הזוג: בן הזוג המופנם זקוק לניתוק, לשקט ולהתכנסות, ואילו בן הזוג המוחצן עלול לחוות זאת כדחייה. לכן חשוב לזהות יחד עם בני הזוג את המאפיינים המוחצנים והמופנמים, לתת מקום לשונות ביניהם וליצור מקומות בטוחים עבור שני בני הזוג. באופן דומה, יכול להיווצר קונפליקט בין הורים לילדים. הורה מוחצן עלול לדרוש מהילד המופנם שלו לדבר, לשתף, וזה בתורו עלול להרגיש בלחץ הולך וגובר להתנהג בדרך שאינה תואמת את מאפייניו האישיותיים. הוא ירגיש שהוא אינו מובן לסביבתו, שהוא מאכזב את הוריו, ותחושת ההערכה העצמית שלו עלולה להיפגע. המסר שלנו כמטפלים להורים, לזוגות ולילדים הוא "להיות מי שאתה זה נפלא". להיות דבורה זה נפלא, להיות חיפושית זה נפלא. הדבורה לא הופכת לחיפושית והחיפושית לא הופכת לדבורה, אבל הן יכולות ללמוד אחת מרעותה מיומנויות תקשורת שחסרות להן. הן יכולות להבין את הצרכים לאזורי התאוששות מנוגדים ולמצוא שפה חדשה לתקשורת מתוך הבנת השונות.            מקורות אפל, נ' (2012). זיזי וללי מגלות מהי חברות. קריית ביאליק: הוצאת אח. Ackerman, P. L., & Rolfhus, E. L. (1999). The locus of adult intelligence: Knowledge abilities, and nonability traits. Psychology and Aging, 14, 314-330. Baumeister, R. F., & Leary, M. R. (1995). The need to belong: Desire for interpersonal attachments as a fundamental human motivation. Psychological Bulletin, 117, 497-529. Beck, A. T. (1988). Love is Never Enough. New York: Harper & Row publishers. Butler, A. C., Hokanson, J. E. & Flynn, H. A. (1994). A comparison of self-esteem labiality and low trait self-esteem as vulnerability factors for depression. Journal of Personality and Social Psychology, 66(1), 166-177. Cain, S. (2012). Quiet: The Power of Introverts in a World That Can't Stop Talking. New York: crown publishers. Christie-Mizell, C. A., Ida, A. K. & Keith, V. M. (2010) African Americans and Physical Health: The Consequences of Self-Esteem and Happiness. Journal of Black Studies, 40(6), 1189-1211. Clark, D. A. & Beck, A. T. (2010). Cognitive Therapy of Anxiety Disorders. New York: Guilford Press. Donnellan, B., Trzesniewski, K., Robins, R. W., Moffitt, T. E. & Caspi, A. (2005). Low Self-Esteem Is Related to Aggression, Antisocial Behavior, and Delinquency. Psychological Science, 16(4), 328-335. Eysenck, h. J. (1997). Dimensions of Personality. New Jersey: Transaction Publishers. Grant, A., Gino,F. & Hofmann, D. (2009). The hidden advantages of quiet bosses. Harvard Business Review, December, 28. Kagan, J. (2009). The Three Cultures. Cambridge University Press. Leary, M, R., Tambor, E. S., Terdal, S. K. & Downs, D. L.(1995). Self-esteem as an interpersonal monitor: The sociometer hypothesis. Journal of Personality and Social Psychology, 68(3), 518-530. Laney, M. O. (2002). The Introvert Advantage: How to Thrive in an Extrovert World. New York: Workman Publishing. Maddi, S. R. (1989). Personality theories: A comparative analysis (5th ed.). Chicago: Dorsey Press.  Nezlek, J. B.,  Kowalski, R. M., Leary, M. R.,  Blevins, T. & Holgate, S. (1997). Personality Moderators of Reactions to Interpersonal Rejection: Depression and Trait Self-Esteem.Personality & Social Psychology Bulletin, 23(12), 1235-1244.      תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):אפל, נ. (2013). על חיפושיות, דבורים ויצירת קשרים חברתיים. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/2/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2980 הגשת מאמר לפרסום דלג לתגובות צרו קשר (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});פרסומותהחלה ההרשמה לביה"ס לפסיכותרפיה פסיכואנליטיתלמטפלים באמנות ובהבעה לשנת 2018-19 במרכז ויניקוט בישראל. ההרשמה עד 30.5.18רוצים לרכוש כלים יעילים לשילוב בעבודה הטיפולית שלכם?סדרת ימי עיון מרתקת של איט"ה על יישומיים חדשים ומגוונים של CBTקורס ב Interpersonal Neurobiology בהדרכת הפסיכואנליטקאית ד"ר גינותגישה המחברת הקשבה דינמית עם ידע נוירוביולוגיסמכות חדשה - הכשרה מקצועית למטפליםתרגול והקניית כלים פרקטיים להדרכת הורים ממוקדת ויעילה במגוון רחב של
  • לשאול ולספר על עצמם
  • קל ליצור קשרים חברתיים. הם מוחצנים, מיומנים בקשר בלתי אמצעי וביכולת להתקרב, ליזום, לשאול ולספר על עצמם, ליצור
45 annotations
  • וצאה של למידה, חיקוי, הזדהות
  • רק שילדיי לא יהיו דאגנים כמוני"
  • שהשפעת היחס ההורי על רמות החרדה והנוירוטיות של ילדיהם
  • ילד לומד שהעולם אינו מקום בטוח
  • בצורה המדגישה את התוכן המאיים של האירוע
  • הפחד הגדול שלי הוא להיות כמו אמי
  • מעין נבואה המגשימה את עצמה
  • דרך צפייה בתגובת החרדה של ההורים
  • רך הקשבה להסברים או פרשנויות של אותם אירועים מדאיגים קלות,
  • חשיבה קטסטרופלית"
  • החרדה ההורית עצמה
  • שליטת-יתר
  • שליליים וביקורתיים כלפי התנהגות הילד
  • מציאות והעתיד טומנים בחובם מרכיב של אי-ודאות שיש לשאת.
  • הכול חייב להיות "בשליטה"
  • טעויותיו
  • כ
  • שמלמדות את ילדיהם לפתח חרדה
  • מודעות ומניעה
  • לחרדותיהם
  • הנמכת ציפיות המטופלת שאנשים ינהגו עפ"י הסטדנרטים שלה, ל
  • התנהגויות ההוריות הספציפיות
  • האדם מתכנן ואלוהים צוחק": פיתוח היכולת לשאת את חוסר הוודאות שבעתיד
  • קרקע פורייה לרגשי אשמה
  • מודעות ההורים
  • נטייה להגזים ביכולתנו להשפיע על המתרחש,
  • כוונת תמיד אל העתיד
  • אשליית השליטה"
  • ומן בחובו אי-ודאות
  • הנמיך ציפיות
  • מופתעת לטובה.
31 annotations
26 annotations
  • אני לא ראוי
  • פחדים מייזום מערכות יחסים
  • א אוהבים אותי
  • חוו דחייה
  • אני פגום,
  • אם אחביא את האני האמיתי אחרים ימשיכו להיות עימי לפחות עוד קצת"
  • ני שונה
  • תסריט בו האחר חושב עליהם רע
  • דחוי
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • שעסוקים בביקורת
  • "אני לא מספיק"
  • ידחו
  • אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • די להימנע מהכאב שהם מצפים
  • רואה עצמו כנחות
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • מפחד מביקורת, דחייה, אי הסכמה.
  • לנהל את הדיכאונות
  • מבוקר
  • הפחד מבושה
  • חייה
  • אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • להביא לביקורת מעמיתים.
  • אחרים נתפסים כביקורתיים
  • שקטים
  • "בלתי נראים"
  • תחושת ערך עצמי נמו
  • הימנעות
  • שיגיבו לביקורת בבכי או בהסמקה.
  • בודדים"
  • "מבודדים"
  • דימוי עצמי נמוך
  • יישנים
  • תחושה שאינם מספיקים
  • חשים שאינם מושכים, נחותים מאחרים
  • א ייקחו סיכונים
  • מובכים
  • "ביישנים",
  • המנעותית
  • תפקודים חברתיים ומקצועיים.
  • דחייה
  • הנמנעת
  • תפקודם המקצועי
  • חד זרים
  • פחד מסיטו
  • מחוסרי מערכות תמיכה חברתיות שיסייעו בעיתות משבר.
  • להימנע
  • דיכאון
  • חרדה
  • פחד מסיטואציות
  • חדשות
  • הימנעות
53 annotations
  • 28:33השתקהסרטון הבאביטולההפעלה האוטומטית מושהיתFemFusion Fitnessהירשם19Kכבר נרשמת כמנוי20KFemFusion Fitnessהירשם כמנוי19Kרשום כמנוי20KStrengthen your deep core muscles with moves that are safe, effective, and designed for women. FemFusion Fitness: Eat Clean. Move Every Day. SHINE BRIGHTER! Channel category: Health, fitness, how-to, women's health, core strengthening, body sculptingBest At-Home Gluteus Medius Moves20:05The Inner Core Container: Toothpaste Tube Example10:54שתףכלול את הפלייליסטאירעה שגיאה בזמן אחזור פרטי השיתוף. נסה שוב מאוחר יותר.החלף מצלמהמערוץ FemFusion Fitness6:39Elvie: Kegel Exercise Tracker | FemFusion Fitnessמאת FemFusion Fitness5,648 צפיות21:56Daily Kegel Routine for Bladder Control and Intimacyמאת FemFusion Fitness2,568 צפיותfemfusionfitness.comFemFusion FitnessVisit Website 7:47Clearing out the Cobwebs Mini Meditationמאת FemFusion Fitness540 צפיות27:09Booty Glute Camp Day 1מאת FemFusion Fitness2,849 צפיות0:0016:321:37 / 16:32שידור חי 1 / 23 ▶ 11:50 לצפייה במועד מאוחר יותר DeepNeckFlexorPart1 APPIHealthGroup 2 4:51 לצפייה במועד מאוחר יותר DeepNeckFlexorPart2 APPIHealthGroup 3 6:11 לצפייה במועד מאוחר יותר SwanDive APPIHealthGroup 4 3:32 לצפייה במועד מאוחר יותר APPI Pilates- Scissors Level 1 APPIHealthGroup 5 5:17 לצפייה במועד מאוחר יותר HealthyHIT® Level 2 Course, The Chapel London APPIHealthGroup 6 2:19 לצפייה במועד מאוחר יותר Healthy Hit 1 With Glenn Withers - APPI Head Office 1st May 2015 APPIHealthGroup 7 0:35 לצפייה במועד מאוחר יותר APPI - Pilates for Low Back Pain DVD APPILtd 8 3:46 לצפייה במועד מאוחר יותר APPI Pilates- Leg Pull In Prone APPIHealthGroup 9 2:57 לצפייה במועד מאוחר יותר What makes the APPI Pilates Method unique? Unite Health Management 10 15:44 לצפייה במועד מאוחר יותר Warm up for Modified Pilates Horder Healthcare 11 4:21 לצפייה במועד מאוחר יותר Pilates Lunge Series with Sarah Todd Unite Health Management 12 5:57 לצפייה במועד מאוחר יותר Elisa's Exercise Tweak APPIHealthGroup 13 6:34 לצפייה במועד מאוחר יותר 6 minute Pilates ab series with Sarah Todd Unite Health Management 14 5:03 לצפייה במועד מאוחר יותר 5 minute upper-body Pilates workout with the Theraband Unite Health Management 15 0:23 לצפייה במועד מאוחר יותר Pilates Toe Taps Unite Health Management 16 7:14 לצפייה במועד מאוחר יותר DavGar Del Mar davgarmusic.com Davgar Wright-Alty 17 15:23 לצפייה במועד מאוחר יותר Pilates for golf Peter Knight 18 5:48 לצפייה במועד מאוחר יותר Glenn Withers statement on Pre-Activation APPIHealthGroup A Brand New You מודעה VShred.com Start Quiz הבא הפעלה אוטומטית כאשר מופעלת תכונת ההפעלה האוטומטית, תוצג אוטומטית הצעה נוספת לסרטון בסיום הסרטון הנוכחי. 39:16 לצפייה במועד מאוחר יותר Foga for Hip Flexibility and SIJ Stability FemFusion Fitness • 428 צפיות חדש 1:19:40 לצפייה במועד מאוחר יותר HATHA YOGA LEVEL 1 nightimegallagher • מומלץ עבורך 11:16 לצפייה במועד מאוחר יותר 5 Exercises to Test the Age of Your Body BRIGHT SIDE • מומלץ עבורך 20:05 לצפייה במועד מאוחר יותר Best At-Home Gluteus Medius Moves FemFusion Fitness • 773 צפיות חדש 35:10 לצפייה במועד מאוחר יותר Bedtime Yoga {Relax from Head to Toe} FemFusion Fitness • 656 צפיות חדש 39:28 לצפייה במועד מאוחר יותר Lift Pelvic Organ Support Series: Week One (Instructional) FemFusion Fitness • 18K צפיות 27:56 לצפייה במועד מאוחר יותר Top Four Booty Sculpting Moves {Booty Glute Camp} FemFusion Fitness • 778 צפיות 1:16:34 לצפייה במועד מאוחר יותר 40 Year Vegan Dies of a Heart Attack! The Omega-3 and B12 Myth with Dr Michael Greger [High Quality] Michael Lanfield Raw Vegan Fruitarian • מומלץ עבורך 44:51 לצפייה במועד מאוחר יותר How to Recognize a Pelvis Problem Dr. John Bergman • מומלץ עבורך 1:01:28 לצפייה במועד מאוחר יותר Is coconut oil killing you?? Dr Suzanne Humphries #peepsTV #praybig VAXXED TV • מומלץ עבורך 1:50:51 לצפייה במועד מאוחר יותר Concert Bee Gees - One Night Only Live 1997 sandra williams • מומלץ עבורך 19:13 לצפייה במועד מאוחר יותר הרפיה, לשיפור ההתמודדות במצבי לחץ - העץ. ד"ר ברוך אליצור, פסיכולוג Dr. Baruch Elitzur דר. ברוך אליצור • מומלץ עבורך 1:02:02 לצפייה במועד מאוחר יותר Hip Problems and the Ignored Causes Dr. John Bergman • מומלץ עבורך 9:07 לצפייה במועד מאוחר יותר הרפיה, ללא כיווץ איברים. ד"ר ברוך אליצור פסיכולוג Dr. Baruch Elitzur דר. ברוך אליצור • מומלץ עבורך 25:20 לצפייה במועד מאוחר יותר What I Eat for Core + Pelvic Health | FemFusion Fitness FemFusion Fitness • 7.4K צפיות 17:10 לצפייה במועד מאוחר יותר הרפיה, להתמודדות עם מצבים מעוררי חרדה - מעטפת המגן. ד"ר ברוך אליצור Dr. Baruch Elitzur דר. ברוך אליצור • מומלץ עבורך 8:45 לצפייה במועד מאוחר יותר Watch Bri "Zip Up" PLUS Diastasis Recti Self-Check FemFusion Fitness • 842 צפיות 19:44 לצפייה במועד מאוחר יותר Fresh Start Foga: Morning Back and Core FemFusion Fitness • 1.4K צפיות 10:54 לצפייה במועד מאוחר יותר The Inner Core Container: Toothpaste Tube Example FemFusion Fitness • 733 צפיות 33:36 לצפייה במועד מאוחר יותר Strong Lady Series Part 1: HABIT {Watch for 2018 Resolutions} FemFusion Fitness • 638 צפיות הצג עוד Vaginal Weights and Gadgets: Necessary, or Not? 87 צפיות87 צפיות 12 0 אני לא אוהב את זה שתף שתף הוסף אל 0 / 12
1 annotations
  • 8 02/03/2018 פלגי מוצקין רגילה ₪91.70 91.70 הוראת קבע למידע נוסף >     פלגי מוצקין ויצמן, קריית מוצקין, 26350 | בוצעה בטלפון העסקה בוצעה בשעה 09:16 04-880-7000 עירייה וממשלה     02/02/2018 02/03/2018 שמו הקונדיטוריה בע"מ רגילה ₪35.00 35.00 למידע נוסף >     שמו הקונדיטוריה בע"מ קק"ל 14, קרית מוצקין, 11111 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 11:00 04-811-1505 מזון וצריכה     02/02/2018 02/03/2018 שמו הקונדיטוריה בע"מ רגילה ₪19.00 -19.00 ביטול עסקה למידע נוסף >     שמו הקונדיטוריה בע"מ קק"ל 14, קרית מוצקין, 11111 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 11:44 04-811-1505 מזון וצריכה     02/02/2018 02/03/2018 עגלה כבודה נתבג רגילה ₪10.00 10.00 למידע נוסף >     עגלה כבודה נתבג שרת משה, ראשון לציון, 51262 | בוצעה בטלפון העסקה בוצעה בשעה 01:00 03-975-4313 שונות     03/02/2018 02/03/2018 סופרפארם קרית אתא רגילה ₪178.70 178.70 למידע נוסף >     סופרפארם קרית אתא עסק זה נקרא גם חברת אבי יפה בע"מ מפרץ חי קרית אתא, 11111 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 08:00 04-840-6070 רפואה וקוסמטיקה     04/02/2018 02/03/2018 ספיד בראשית גרופ בע"מ רגילה ₪258.37 258.37 למידע נוסף >     ספיד בראשית גרופ בע"מ אוסישקין 5, קריית מוצקין, 26324 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 12:00 052-435-4050 מזון וצריכה     04/02/2018 02/03/2018 ד"ר דן רוזנמן רגילה ₪800.00 800.00 למידע נוסף >     ד"ר דן רוזנמן הרצל 77, חיפה, 33212 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 11:00 04-864-4322 רפואה וקוסמטיקה     04/02/2018 02/03/2018 בית מרקחת ס. מולטי פ רגילה ₪85.14 85.14 למידע נוסף >     בית מרקחת ס. מולטי פ הרצל 05, חיפה, 0 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 11:10 04-666-9192 רפואה וקוסמטיקה     05/02/2018 02/03/2018 סופר פארם קרית ים רגילה ₪51.80 51.80 למידע נוסף >     סופר פארם קרית ים עסק זה נקרא גם חברת שמעון סרוסי (2012) בע"מ שד' ירושלים 51, קריית ים, 29035 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 19:00 04-880-5500 רפואה וקוסמטיקה     05/02/2018 02/03/2018 משאוושה מסעדת חומוס פול רגילה ₪32.00 32.00 למידע נוסף >     משאוושה מסעדת חומוס פול שד גושן משה, קריית מוצקין, 26313 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 12:51 04-870-0888 מזון וצריכה     06/02/2018 02/03/2018 שופרסל שלי קרית מוצקין וי רגילה ₪23.86 23.86 למידע נוסף >     שופרסל שלי קרית מוצקין וי עסק זה נקרא גם שופרסל בע"מ שד ויצמן 1, קריית מוצקין, 26351 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 10:00 1-800-686-868 מזון וצריכה     07/02/2018 02/03/2018 שרותי בריאות כללית הו"ק רגילה ₪160.00 160.00 הוראת קבע למידע נוסף >     שרותי בריאות כללית הו"ק יוסי בר חלפתא, אשדוד, 61000 | בוצעה בטלפון העסקה בוצעה בשעה 02:27 03-000-2700 רפואה וקוסמטיקה     08/02/2018 02/03/2018 מדגן בע"מ רגילה ₪69.70 69.70 למידע נוסף >     מדגן בע"מ חלוצי התעשיה 56, חיפה, 26294 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 14:00 04-841-0641 מזון וצריכה     08/02/2018 02/03/2018 יוחננוף חוצות המפרץ רגילה ₪373.73 373.73 למידע נוסף >     יוחננוף חוצות המפרץ החרושת 01, חיפה, 0 בנוכחות כרטיס העסקה בוצעה בשעה 14:00 08-960-5823 מזון וצריכה     סך הכל לתאריך 02/03/18 ₪ 2,151.00        הדפס הורד סך חיובים וזיכויים ₪ 2,151.00 (14 עסקאות)  
1 annotations
  • א
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • נהל את הדיכאונות של
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • מפחדים מייזום מערכות יחסים
  • והחרדות
  • APD
  • שאינם יכולים לומר לא.
  • ל
  • דחייה חברתית
  • פחד מביקורת
  • ונע על ידי
  • התפתחותן של אמונות שליליות
  • חזקות אשר מפריעות לתפקוד חברתי תקין.
  • כאשר מישהו עלפי השיפוט שלהם דחה אותם
  • הגיב לניסיונות של אחרים ליזום
  • אני שונה
  • א אוהבים אותי
  • אנשים
  • אם מישהו אוהב אותי זה אומר שהוא לא ראה את האני האמיתי שלי
  • האני האמיתי
  • מחשבות מבקרות בסיטואציות חברתיות
  • לאנשים לא אכפת ממני.
  • אם אחביא את האני האמיתי אחרים ימשיכו להיות עימי לפחות עוד קצת".
  • אני האמיתי"
  • הימנע מעימות
  • כדי להימנע מהכאב שהם מצפים
  • אסטרטגיות התמודדות
  • בטוחים שהם יידחו
  • הריץ תסריט בו האחר חושב עליהם רע
  • APD
  • אני לא ראוי,
  • חשים פגיעים
  • חוו דחייה זו כבלתי נסבלת.
  • סוכן לתת לאנשים להתקרב ולראות את אני האמיתי"
  • אמונות
  • אני פגום,
  • להרחיק את עצמם
  • חוויות הראשונות בילדות המוקדמת
  • אם אדם זה נוהג בי רע אני חייב להיות איש פגום".
  • כי יש סכנה שהאחר יראה בו נחות.
  • בעיוותי חשיבה
  • אסרטיביות
  • אני לא מושך, אני טיפש, לוזר, פתטי".
  • אמונות
  • ושי בהערכת התנהגות האחרי
  • אסרטיביות.
  • להתנסות בהתנהגויות חדשות  כמו אסרטיביות.
  • סרטיביות.
  • ה
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • מצבי הרוח השליליים
  • אני לא מספיק"
  • אינו לוקח סיכונים
  • אמונות
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • חרדות
  • מפעילויות מקצועיות
  • להתנהג באיפוק
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • ואה עצמו כנחות
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • ה
  • ,
  • רגישות מוגברת
  • דחייה,
  • אי הסכמה
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • הערכה שלילית
  • פחות מושך מאחרי
  • תחושות של אי מספיקות
  • שחושש ממבוכה.
  • מנע
  • ל
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • דפוס של עכבה חברתית
  • שעסוקים בביקורת
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • ים
  • מפחד מביקורת
  • להתנהג באיפוק
  • שקטים
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • מעוכבים
  • ו
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • בהשפלה
  • ושי בדיבור על עצמם
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
  • כל תשומת לב תסתיים בהשפלה או דחייה.
  • דחייה
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • מפעילויות מקצועיות
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
  • ,
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • אני לא מספיק"
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • ואה עצמו כנחות
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • דחייה,
  • אמונות
  • חרדות
  • מצבי הרוח השליליים
  • פחות מושך מאחרי
  • אינו לוקח סיכונים
  • אמונות
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • אי הסכמה
  • תחושות של אי מספיקות
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • רגישות מוגברת
  • שחושש ממבוכה.
  • ל
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • הערכה שלילית
  • יישנים,
  • מנע
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • מפחד מביקורת
  • ה
  • דפוס של עכבה חברתית
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • בלתי נראי
  • ביזוי.
  • לגיחוך
  • לגיחוך
  • מאפיינים התומכים באב
  • חושת ערך עצמי נמוך
  • חשים שאינם מושכים, נחותים מאחרים
  • ייקחו סיכונים או ישתתפו בפעילות חדשה מפחד להיות מובכים (קריטריון
  • כזה
  • צורך בביטחו
  • ה
  • באבחנה
  • ה
  • מייחסים פוטנציאל סיכון גבוה לסיטואציות רגילות וסגנון חייהם נוקשה עקב צורך בביטחון. אדם כזה יכול לבטל ראיון עבודה מפחד ממבוכה שלא יתלבש כראוי. סימפטומים סומאטיים יכולים להיות הסיבה להימנעות מפעילות חדשה.
  • הימנעות מפעילות חדשה. מאפיינים התומכים באבחנה
  • ה
  • אפיינים התומכים באבחנ
  • חדשה
146 annotations
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • והחרדות
  • APD
  • התפתחותן של אמונות שליליות
  • דחייה חברתית
  • ונע על ידי
  • מחשבות מבקרות בסיטואציות חברתיות
  • נהל את הדיכאונות של
  • מפחדים מייזום מערכות יחסים
  • שאינם יכולים לומר לא.
  • ל
  • אני שונה
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • פחד מביקורת
  • כאשר מישהו עלפי השיפוט שלהם דחה אותם
  • א אוהבים אותי
  • הגיב לניסיונות של אחרים ליזום
  • חזקות אשר מפריעות לתפקוד חברתי תקין.
  • הימנע מעימות
  • אם אחביא את האני האמיתי אחרים ימשיכו להיות עימי לפחות עוד קצת".
  • אנשים
  • אם מישהו אוהב אותי זה אומר שהוא לא ראה את האני האמיתי שלי
  • APD
  • אני האמיתי"
  • אסטרטגיות התמודדות
  • בטוחים שהם יידחו
  • חשים פגיעים
  • חוו דחייה זו כבלתי נסבלת.
  • אמונות
  • להרחיק את עצמם
  • חוויות הראשונות בילדות המוקדמת
  • לאנשים לא אכפת ממני.
  • כדי להימנע מהכאב שהם מצפים
  • אני לא ראוי,
  • להתנסות בהתנהגויות חדשות  כמו אסרטיביות.
  • אני פגום,
  • אם אדם זה נוהג בי רע אני חייב להיות איש פגום".
  • מצבי הרוח השליליים
  • בעיוותי חשיבה
  • סרטיביות.
  • אני לא מושך, אני טיפש, לוזר, פתטי".
  • האני האמיתי
  • סוכן לתת לאנשים להתקרב ולראות את אני האמיתי"
  • אסרטיביות.
  • כי יש סכנה שהאחר יראה בו נחות.
  • ושי בהערכת התנהגות האחרי
  • אינו לוקח סיכונים
  • הריץ תסריט בו האחר חושב עליהם רע
  • אני לא מספיק"
  • אמונות
  • ה
  • אסרטיביות
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • חרדות
  • מפעילויות מקצועיות
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • ואה עצמו כנחות
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • ,
  • דחייה,
  • אי הסכמה
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • פחות מושך מאחרי
  • תחושות של אי מספיקות
  • שחושש ממבוכה.
  • ל
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • רגישות מוגברת
  • הערכה שלילית
  • מנע
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • מפחד מביקורת
  • ה
  • דפוס של עכבה חברתית
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • להתנהג באיפוק
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
80 annotations
  • ל פני ניסיונות שליטה ומאבק בהם. השני,
  • כניקת החשיפה
  • שיבות
  • ק
  • mindfulness
  • )
  • קבלה (acceptanc
  • ל החוויות המנטליות השונות במקום על שינוי התוכן של חוויות אלו (
  • במקום על שינוי
  • מישות פסיכולוגית
  • T
  • ההימנעות מחוויה
  • התנהגות נמנעת
  • ACT
  • יתוח יכולת טובה יותר להיות במגע עם מכלול הרגשות.
  • נכונות לקבלה,
  • cceptance"
  • ,
  • AC
  • הכה אופיינית להפרעות חרדה.
  • העדפת קבלה של רגשות ומחשבות
  • T
  • רדה חברתית
  • הפחתת תסמיני החרדה אינה מובילה בהכרח ליחסים בין אישיים מספקים יותר או לתפקוד מקצועי משמעותי יותר
  • הפחית את הנטייה להימנעות
  • Acceptance and Commitment Therapy
  • מישות פסיכולוגית
  • AC
  • AC
  • לשלוט בסביבתו,
  • ההימנעות ממפגש עם רגשות וחוויות
  • או בניסיונות השליטה בהם
  • מיומנויות השליטה
  • שליטה שלנו על העולם הפנימי שלנו מוגבלת למדי טוענת גישת ACT
  • ועלת בצורה שונה לגמרי במציאות הפנימית.
  • החוקיות "אם זה לא מתאים לך שנה את זה או היפטר מכך"
  • המחשבות
  • רגשות,
  • פקט פרדוקסלי
  • חוזרת המחשבה על הדוב הלבן ביתר שאת
  • שונה מהותית מהעמדה הטיפולית המקובלת ב-CBT, אשר רואה בחרדה מכשול שיש ראשית להסיר על מנת שניתן יהיה לחזור ולחיות חיים מלאים.
  • ולמנו הרגשי
  • רעיון השליטה
  • חוק מלהיות תחת שליטתנו ויכולתנו "להדליק" ו"לכבות" רגשות על פי הזמנה מוגבלת ביותר.
  • היכולת שלנו לשלוט במציאות החיצונית
  • T,
  • מציאות הפנימית
  • העולם הנפשי
  • תחושות
  • זיכרונות והדימויי
50 annotations
  • בחיבה
  • מנ
  • ל
  • א
  • נהל את הדיכאונות של
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • והחרדות
  • פחד מביקורת
  • שאינם יכולים לומר לא.
  • APD
  • חזקות אשר מפריעות לתפקוד חברתי תקין.
  • דחייה חברתית
  • כאשר מישהו עלפי השיפוט שלהם דחה אותם
  • ונע על ידי
  • מפחדים מייזום מערכות יחסים
  • אנשים
  • הגיב לניסיונות של אחרים ליזום
  • התפתחותן של אמונות שליליות
  • אני שונה
  • א אוהבים אותי
  • אם מישהו אוהב אותי זה אומר שהוא לא ראה את האני האמיתי שלי
  • מחשבות מבקרות בסיטואציות חברתיות
  • אם אחביא את האני האמיתי אחרים ימשיכו להיות עימי לפחות עוד קצת".
  • אני האמיתי"
  • נמנ
  • ת
  • "מבודדים".
  • ר
  • מעוני
  • בחיבה ובקב
  • ה ובקבל
  • הימנע מעימות
  • הריץ תסריט בו האחר חושב עליהם רע
  • אסטרטגיות התמודדות
  • אם אדם זה נוהג בי רע אני חייב להיות איש פגום".
  • בטוחים שהם יידחו
  • APD
  • חשים פגיעים
  • בעיוותי חשיבה
  • חוו דחייה זו כבלתי נסבלת.
  • אמונות
  • ה
  • להרחיק את עצמם
  • אני לא מושך, אני טיפש, לוזר, פתטי".
  • חוויות הראשונות בילדות המוקדמת
  • לאנשים לא אכפת ממני.
  • אמונות
  • כדי להימנע מהכאב שהם מצפים
  • האני האמיתי
  • אני לא ראוי,
  • אני פגום,
  • סוכן לתת לאנשים להתקרב ולראות את אני האמיתי"
  • כי יש סכנה שהאחר יראה בו נחות.
  • להתנסות בהתנהגויות חדשות  כמו אסרטיביות.
  • ושי בהערכת התנהגות האחרי
  • אסרטיביות
  • סרטיביות.
  • מצבי הרוח השליליים
  • אסרטיביות.
  • אני לא מספיק"
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • אינו לוקח סיכונים
  • חרדות
  • אמונות
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • מפעילויות מקצועיות
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • ואה עצמו כנחות
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • הערכה שלילית
  • ,
  • דחייה,
  • אי הסכמה
  • מנע
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • פחות מושך מאחרי
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
  • תחושות של אי מספיקות
  • שעסוקים בביקורת
  • שחושש ממבוכה.
  • ל
  • מעוכבים
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • רגישות מוגברת
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • מפחד מביקורת
  • ו
  • שקטים
  • ה
  • דפוס של עכבה חברתית
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • להתנהג באיפוק
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • בהשפלה
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • אמונות
  • ואה עצמו כנחות
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • חרדות
  • מצבי הרוח השליליים
  • אינו לוקח סיכונים
  • מפעילויות מקצועיות
  • אני לא מספיק"
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • דחייה,
  • אמונות
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • תחושות של אי מספיקות
  • מפחד מביקורת
  • ,
  • רגישות מוגברת
  • פחות מושך מאחרי
  • אי הסכמה
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • הערכה שלילית
  • שחושש ממבוכה.
  • בלתי נראי
  • ל
  • יישנים,
  • מנע
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • ה
  • להתנהג באיפוק
  • דפוס של עכבה חברתית
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • ים
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • כל תשומת לב תסתיים בהשפלה או דחייה.
  • ושי בדיבור על עצמם
  • דחייה
  • לגיחוך
  • ביזוי.
  • לגיחוך
  • אמונות
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • ואה עצמו כנחות
  • מצבי הרוח השליליים
  • אני לא מספיק"
  • אינו לוקח סיכונים
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • אמונות
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • פחות מושך מאחרי
  • חרדות
  • ה
  • מפעילויות מקצועיות
  • להתנהג באיפוק
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • ,
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • רגישות מוגברת
  • תחושות של אי מספיקות
  • דחייה,
  • אי הסכמה
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • הערכה שלילית
  • שחושש ממבוכה.
  • מנע
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • ל
  • דפוס של עכבה חברתית
  • להתנהג באיפוק
  • שעסוקים בביקורת
  • ים
  • מפחד מביקורת
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • שקטים
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • מעוכבים
  • ו
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • בהשפלה
  • ,
  • ושי בדיבור על עצמם
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
  • אינו לוקח סיכונים
  • כל תשומת לב תסתיים בהשפלה או דחייה.
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • דחייה
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • אמונות
  • מפעילויות מקצועיות
  • אני לא מספיק"
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • חרדות
  • ואה עצמו כנחות
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • אמונות
  • דחייה,
  • מצבי הרוח השליליים
  • פחות מושך מאחרי
  • אי הסכמה
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • תחושות של אי מספיקות
  • רגישות מוגברת
  • ל
  • שחושש ממבוכה.
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • הערכה שלילית
  • חושת ערך עצמי נמוך
  • יישנים,
  • מנע
  • המתח
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • חשים שאינם מושכים, נחותים מאחרים
  • מפחד מביקורת
  • ה
  • מייחסים פוטנציאל סיכון גבוה לסיטואציות רגילות וסגנון חייהם נוקשה עקב צורך בביטחון. אדם כזה יכול לבטל ראיון עבודה מפחד ממבוכה שלא יתלבש כראוי. סימפטומים סומאטיים יכולים להיות הסיבה להימנעות מפעילות חדשה.
  • דפוס של עכבה חברתית
  • ייקחו סיכונים או ישתתפו בפעילות חדשה מפחד להיות מובכים (קריטריון
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • בלתי נראי
  • ביזוי.
  • כזה
  • לגיחוך
  • לגיחוך
  • אפיינים התומכים באבחנ
  • מאפיינים התומכים באב
  • הימנעות מפעילות חדשה. מאפיינים התומכים באבחנה
  • צורך בביטחו
  • ה
  • באבחנה
  • ה
  • ה
  • חדשה
  • רגישות יתר לדחייה קשורי
  • הפחד
  • בודדים
  • הסמקה.
  • "ביישנים",
  • דימוי עצמי נמוך
  • הסמקה.
  • לעיתים קרובות מבודדים ומחוסרי מערכות תמיכה חברתיות שיסייעו בעיתות משבר.
  • מעוניינים
  • ב
  • י
251 annotations
  • אני פגום,
  • שעסוקים בביקורת
  • שקטים
  • מעוכבים
  • ו
  • בהשפלה
  • אם אחביא את האני האמיתי אחרים ימשיכו להיות עימי לפחות עוד קצת".
  • מפחדים מייזום מערכות יחסים
  • נהל את הדיכאונות של
  • א אוהבים אותי
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • פחד מביקורת
  • והחרדות
  • שאינם יכולים לומר לא.
  • ל
  • כאשר מישהו עלפי השיפוט שלהם דחה אותם
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • APD
  • דחייה חברתית
  • אנשים
  • ונע על ידי
  • הגיב לניסיונות של אחרים ליזום
  • חזקות אשר מפריעות לתפקוד חברתי תקין.
  • התפתחותן של אמונות שליליות
  • אני האמיתי"
  • אני שונה
  • אם מישהו אוהב אותי זה אומר שהוא לא ראה את האני האמיתי שלי
  • מחשבות מבקרות בסיטואציות חברתיות
  • חוו דחייה זו כבלתי נסבלת.
  • בטוחים שהם יידחו
  • הימנע מעימות
  • חשים פגיעים
  • אסטרטגיות התמודדות
  • APD
  • להרחיק את עצמם
  • אמונות
  • חוויות הראשונות בילדות המוקדמת
  • לאנשים לא אכפת ממני.
  • כדי להימנע מהכאב שהם מצפים
  • אני לא ראוי,
  • אם אדם זה נוהג בי רע אני חייב להיות איש פגום".
  • אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.
  • בעיוותי חשיבה
  • ה
  • אני לא מושך, אני טיפש, לוזר, פתטי".
  • האני האמיתי
  • סוכן לתת לאנשים להתקרב ולראות את אני האמיתי"
  • אסרטיביות
  • כי יש סכנה שהאחר יראה בו נחות.
  • ושי בהערכת התנהגות האחרי
  • ואה עצמו כנחות
  • הריץ תסריט בו האחר חושב עליהם רע
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • אמונות
  • להתנסות בהתנהגויות חדשות  כמו אסרטיביות.
  • חרדות
  • סרטיביות.
  • אסרטיביות.
  • מצבי הרוח השליליים
  • אינו לוקח סיכונים
  • מפעילויות מקצועיות
  • אני לא מספיק"
  • דחייה,
  • אמונות
  • הפחד מבושה או גיחוך.
  • לא להעלים אי נוחות לגמרי אלא להגביר את הסבילות כלפי רגשות שליליים.
  • תחושות של אי מספיקות
  • ,
  • פחות מושך מאחרי
  • אי הסכמה
  • שעלול להיות מבוקר או דחוי
  • שחושש ממבוכה.
  • ל
  • מנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת
  • ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתי
  • רגישות מוגברת
  • הערכה שלילית
  • מנע
  • אינטראקציות בין אישיות משמעותיות,
  • מפחד מביקורת
  • יישנים,
  • ה
  • דפוס של עכבה חברתית
  • ורגישות רבה להערכה שלילית
  • בלתי נראי
  • להתנהג באיפוק
  • נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם
  • אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים.
  • ים
  • אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.
  • ושי בדיבור על עצמם
  • דחייה
  • כל תשומת לב תסתיים בהשפלה או דחייה.
  • ביזוי.
  • לגיחוך
  • לגיחוך
96 annotations
  • הספר
  • "ר עדה בקר
  • אמפתיה
  • בדאגה
  • חמלה
  • לגדל ילד חברותי"
  • סימפתיה
  • ם נוטים להיות אמפתיים יותר
  • ברוך
  • ע
  • שאמפתיה והתנהגות חברותית קשורות להישגים חברתיים חשובים (גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים). לילדים
  • שמח אותו
  • תחושות של אמפתיה
  • ם גם פופולריים
  • ובעלי ביטחון עצמי
  • אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודדות עם תוקפנות היא ללמד, לחזק, לטפח ולתגמל תחושות של אמפתיה והתנהגויות פרו חברתיות אצלנו ואצל ילדינו.
  • והתנהגויות פרו חברתיות
  • מגיב
  • בין כי אפשר להקל על האחר את מצוקתו
  • עושה מאמץ לנחם את האחר ולהקל את מצוקתו
  • מביא מישהו לעזור
  • מנסה לשמחו
  • שוב מאוד שהילד יוכל לדייק בזיהוי
  • רגשותיו
  • רגשותיהם של ילדים אחרים
  • מחה
  • ברצון להקל עליו את מצוקתו
  • ואילו גילויי אמפתיה אפיינו אותו.
  • ו
  • כתוב לבתה טיפים לחיים, אחד הטיפים
  • אל תחששי להיות פראיירית
  • אילו התנהגויות פרו חברתיות מאפיינות את ילדכם?
  • להתמודדות עם תוקפנות
  • : אם יש לכם ילד שמתקרב לגיל שנתיים, צפו בו ורשמו את האירועים שבהם ראיתם אותו מגיב באמפתיה כלפי ילדים, אנשים או בעלי חיים. רשמו מה התרחש באותו אירוע ואילו גילויי אמפתיה אפיינו אותו.
  • ביא מישה
  • באמפתיה
  • מביא חפצים
  • ציע הצעות מה לעשות
  • ח
  • גשות כמו עצב
  • פחד
  • לבטא גם רגשות
  • מפנה את ראשה לכיוון שנשמע ממנו בכי.
  • וגמאות להתנהגויות פרו-חברתיות:
  • אתה בסדר?"
  • תן עצה
  • בממתק);
  • שיתוף פעולה (עבודה יחד למען מטרה משותפת כמו דחיפת הנדנדה);
  • דייק בזיהוי רגשותיו
  • עצב
  • שמחה
  • מעודדות את הילד להתנסות בהתנהגויות חדשות ומחזקות
  • על מנת להקל על חברתה את המצוקה
  • ירה בוכה: "אני רוצה שאימא תבוא
  • חיבוק ובנשיקה;
  • ילולי
  • הגשת עזרה
  • מתן עזרה עקיפה (קריאה לאם כשהאח הקטן בוכה);
  • שיתוף (מתחלק עם האח
  • לאם כשהאח הקטן בוכה); שיתוף (מתחלק עם האח בממתק
60 annotations
  • נהל את הדיכאונות של
  • שאינם יכולים לומר לא.
  • ל
  • טכניקות ניהול מצבי רוח
  • APD
  • דחייה חברתית
  • ונע על ידי
  • מפחדים מייזום מערכות יחסים
  • פחד מביקורת
  • כאשר מישהו עלפי השיפוט שלהם דחה אותם
  • הגיב לניסיונות של אחרים ליזום
  • חזקות אשר מפריעות לתפקוד חברתי תקין.
  • התפתחותן של אמונות שליליות
  • אני שונה
  • א אוהבים אותי
  • אנשים
  • אם מישהו אוהב אותי זה אומר שהוא לא ראה את האני האמיתי שלי
  • מחשבות מבקרות בסיטואציות חברתיות
  • אם אחביא את האני האמיתי אחרים ימשיכו להיות עימי לפחות עוד קצת".
  • אני האמיתי"
  • הימנע מעימות
  • אסטרטגיות התמודדות
  • בטוחים שהם יידחו
  • APD
  • חשים פגיעים
  • חוו דחייה זו כבלתי נסבלת.
  • אמונות
  • להרחיק את עצמם
  • חוויות הראשונות בילדות המוקדמת
  • לאנשים לא אכפת ממני.
  • כדי להימנע מהכאב שהם מצפים
  • אני לא ראוי,
  • אני פגום,
  • אם אדם זה נוהג בי רע אני חייב להיות איש פגום".
  • בעיוותי חשיבה
  • אני לא מושך, אני טיפש, לוזר, פתטי".
  • האני האמיתי
  • סוכן לתת לאנשים להתקרב ולראות את אני האמיתי"
  • כי יש סכנה שהאחר יראה בו נחות.
  • ושי בהערכת התנהגות האחרי
  • הריץ תסריט בו האחר חושב עליהם רע
  • אמונות
  • להתנסות בהתנהגויות חדשות  כמו אסרטיביות.
  • סרטיביות.
  • אסרטיביות.
  • ה
  • אסרטיביות
47 annotations
35 annotations
  • . דיבור עצמי שלילי כולל פנטזיות ל
  • ני אראה לה מי קובע כא
  • שתתנו לו מה שרצה)
  • ה ילמד אותה לא להגיד לי מה לעשות
  • ז התקפי הזעם מקבלים ייעוד: להתיש
  • ל ידי התקף זעם.
  • כועס
  • לוואי ויכולתי לעזור לך להירגע עכשי
  • גידו "אני אחבק אותך עד שתירגע"
  • תעל את האנרגיה שלו בצורה
  • נשימה עמוקה
  • תה רוצה שאשב לידך בשקט?
  • ת רוצה לשטוף פני
  • דפדוף בספר
  • שהו לשתות
  • המון חיזוקים חיוביים כשהוא נ
  • עם ילדים בגילאים אלו, הפניית גב והתרחקות מהם בזמן התקף הזעם יכולה לייצר חרדה במקום
  • ידור החדר
  • ילד זקוק לכך שתהוו מודל עבורו כיצד להרגע,
  • משחקי תפקידים
  • חשוב להמנע מלתת להתקף יותר כוח ממה שצריך
  • אחרת תגלו שהילד שלכם משתמש יותר ויותר בכעס על מנת להשיג את מבוקשו.
  • לעשות משהו יצירתי
  • פעילות פיזית בחוץ
  • ימון גופנ
  • א תוכלו לשלוט בילד כשהוא כו
  • לפון לחבר
  • ריאה או כתיבת יומ
  • לכת לחדר שלהם ולשבת בשקט או להקשיב למו
  • אולי נכנס למטבח ונעשה לנ
  • אולי תצייר ציור שמראה לי כמה אתה
  • בכל פעילות שעשויה להרגיע את היל
  • וסיקה
  • לייצר חרדה
  • שוט כי הוא לא יודע עדיין איך להרגיע את עצמו
  • כן הפחיתו את האינטראקציה שלכם איתו עד ששניכם יותר רגועים. אם אתם יכולים, נסו להדגים עבורו פעילויות מרגיעות כמו
  • שקפו לו את יכולתו להתגבר על הכעס ולהרגיע את עצמו ואמרו לו שאתם גאים בו על כך, גם אם הכעס היה מופנה כלפיכם וגם אם אינכם מסכימים איתו. ​
  • לחבק אותו במה שנקרא "חיבוק דב".
  • ​ התקפי זעם: איך לעזור לילד להירגע? אני נתקלתי לראשונה בהתקפי זעם של ילדים רק כשהייתי גננת ותיקה. לא הכרתי את זה מבית הוריי וגם לא מביתי הפרטי. ילדיי כעסו (עלי ועל אחרים), ילדיי היו ברוגז (איתי ועם אחרים) וילדיי היו לא שבעי רצון הרבה פעמים, אבל התקפי זעם לא היו מוכרים לי. ​ כשחוויתי זאת בתור גננת די מנוסה, אחרי כמה שנים של עבודה עם ילדים, זה הפתיע אותי והפחיד אותי: מה זו המפלצת הזו ששוכנת בתוך הילדים הפעוטים האלה? מאיפה הזעם? למה זה קורה להם? הבעיה אצלם או שהבעיה אצל הוריהם? האם זו תופעה של שנות התשעים והאלפיים או שזה היה מאז ומעולם ופשוט לא ראיתי? ישנם ילדים שמתפרקים לחלוטין על כלום בריבוע והורים העומדים חסרי אונים מול ההתפרצות. בטור הזה אני רוצה לספק לכם הבנה על הנושא כי הדרך להפחתת התקפי הזעם אצל ילדים מתחילה בהבנת הרקע להתקף וברכישת כלים חדשים ויעילים לכם, ההורים, להתמודד עמו. ​ הסיבה שבגינה ילדים מתפרצים בהתקף זעם ולמה כל כך קשה להם להירגע, קשורה לצורת החשיבה שלהם. ילדים משתמשים בהרבה מאד דיבור עצמי שלילי וחשיבה שגויה. דיבור עצמי שלילי כולל פנטזיות לגבי כוח. למשל מחשבות כמו "אני אראה לה מי קובע כאן" או "זה ילמד אותה לא להגיד לי מה לעשות". כשהם מתמודדים עם סירוב שלכם הם חושבים על כמה שהדברים אינם הוגנים ("זה לא פייר" זה משפט מוכר להורים), על כמה שאתם ההורים רעים, וכמה שאתם לא מבינים אותם. אילו רק כמה דוגמאות, כי היצירתיות מגוונת לפחות כמספר הילדים. חשיבה שגויה זו והדימויים הרגשיים של שליטה המתלווים אליהם, מהווים את הדלק לזעם שלהם. חשוב לזכור שילדים, במיוחד ילדים צעירים, אינם מודעים לתהליכים הרגשיים/נפשיים של עצמם ואיך הם משפיעים על התנהגותם. האמת? גם רובנו, המבוגרים, לא ממש מבינים את התהליכים האלה שקורים גם אצלנו. בנוסף, ברגע שהדיבור העצמי השלילי מתחיל בתוכם, מאד קשה להם להפסיק או לשנות אותו. הם ילדים. ​ חשוב גם להבין שאם אי פעם וויתרתם לילד שלכם בשל התקף זעם שלו - אז התקפי הזעם מקבלים ייעוד: להתיש אתכם עד שתוותרו לו שוב!! קשה לגרום לילד להירגע מהתקף זעם כאשר התקף כלשהו, אפילו בעבר הרחוק, זכה לתגמול. עבור הילד, אין שום דבר מושך בלהירגע כאשר הוא יודע שיוכל להשיג שליטה (שתתנו לו מה שרצה) על ידי התקף זעם. ​ לרוע המזל, ועד כמה שזה קשה, לפעמים עלינו לקחת צעד אחורה ולתת לילד להתיש את עצמו (כל עוד הוא לא מסכן את עצמו או אחרים). בנוסף, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות על מנת ללמד את הילד לנהל את רגשותיו בצורה יותר יעילה. ​ הדרך הטובה ביותר להתמוד עם ילד בהתקף זעם, משתנה מעט בהתאם לגילו של הילד: ילדים מתחת לגיל חמש זקוקים להכוונה לפעילות ספציפית שיכולה לעזור להם להירגע. תוכלו לומר משהו כמו "אני רואה שאתה ממש כועס. הלוואי ויכולתי לעזור לך להירגע עכשיו. הנה, אולי תצייר ציור שמראה לי כמה אתה כועס". זוהי רק הצעה, תוכלו לבחור בכל פעילות שעשויה להרגיע את הילד או לתעל את האנרגיה שלו בצורה חיובית יותר ("אתה רוצה שאשב לידך בשקט?" או "את רוצה לשטוף פנים?" או "אולי נכנס למטבח ונעשה לנו משהו לשתות"). עם ילדים בגילאים אלו, הפניית גב והתרחקות מהם בזמן התקף הזעם יכולה לייצר חרדה במקום להרגיע, לכן רצוי להישאר בטווח ראייה בעודכם מפנים את תשומת לבכם לפעילות אחרת עד שהם נרגעים. בנוסף, הילד זקוק לכך שתהוו מודל עבורו כיצד להרגע, פשוט כי הוא לא יודע עדיין איך להרגיע את עצמו, לכן הפחיתו את האינטראקציה שלכם איתו עד ששניכם יותר רגועים. אם אתם יכולים, נסו להדגים עבורו פעילויות מרגיעות כמו נשימה עמוקה, דפדוף בספר, סידור החדר וכד'. נכון, לא תמיד קל לשמור על קור רוח כשהילד שלך בעיצומו של התקף זעם אימתני, אבל יכול להיות מאד יעיל להראות לו שאתם לא מתכוונים להתפרק מהתנהגותו, ושאינכם מפחדים ממנו או מהכעס שלו. חשוב להמנע מלתת להתקף יותר כוח ממה שצריך, אחרת תגלו שהילד שלכם משתמש יותר ויותר בכעס על מנת להשיג את מבוקשו. לפעמים, כשההתקף ממש פיזי והילד זורק עצמו או זורק דברים – יש לחבק אותו במה שנקרא "חיבוק דב". זה חיבוק הפוך בו הגב של הילד צמוד לחזה שלכם, ותוך כדי חיבוק כזה שהוא גם אוסר וגם אוהב תגידו "אני אחבק אותך עד שתירגע". לא תמיד הם מצליחים להירגע לבד ואז הציעו להם את ההצעות שהצעתי למעלה. ​ עם ילדים בגיל בית ספר יסודי אפשר לחשוב ביחד, מבעוד מועד, על "תכנית הירגעות". שוחחו עם הילד ואימרו לו שזה בסדר לכעוס, אבל שגם חשוב ללמוד להתמודד עם כעס בצורה חיובית במקום לצרוח, לזרוק דברים או לקלל. חישבו על תכנית פשוטה, עם שלב אחד או שניים ועשו אפילו משחקי תפקידים עם הילד על מנת לאפשר לו לתרגל. ישנם ילדים שיבחרו ללכת לחדר שלהם ולשבת בשקט או להקשיב למוסיקה, לעשות משהו יצירתי, או לעשות פעילות פיזית בחוץ (לשחק בכדור, לרכב על אופניים וכד'). בפעם הבאה שאתם רואים שהילד מתעצבן, הזכירו לו לעשות את הפעילות שתכננתם ביחד ואז התנתקו ולכו לחדר אחר. קחו לעצמכם קצת זמן עד שהוא נרגע. יכול להיות שתצטרכו לעבור את הסערה מאחורי דלת נעולה כשהילד צועק וחובט מצידה השני של הדלת. במקרה כזה אימרו בשקט "אני אצא כשתצליח להירגע". ​ למשך זמן מוגבל, תוכלו להציע לילד תמריץ כלשהו כשהוא מתחיל להרגיע את עצמו על ידי תכנית ההירגעות או בכל דרך אחרת, וזאת רק על מנת להראות לו שהוא מסוגל לעשות זאת. בכל מקרה, וללא הגבלת זמן, תנו לילד המון חיזוקים חיוביים כשהוא נרגע. שקפו לו את יכולתו להתגבר על הכעס ולהרגיע את עצמו ואמרו לו שאתם גאים בו על כך, גם אם הכעס היה מופנה כלפיכם וגם אם אינכם מסכימים איתו. ​ עם מתבגרים ומבוגרים צעירים גם רצוי לעשות תהליך של פתרון בעיות ולחשוב מראש על תכנית פעולה או אפילו סוג של תפריט אפשרויות שהנער או הנערה יכולים להיעזר בו על מנת להרגיע את עצמם. עם תחילת התקף הזעם הזכירו להם לפעול בהתאם לתכנית, לכו לחדר אחר והישארו בנתק עד שהוא נרגע. ילדים בגיל ההתבגרות יכולים להירגע על ידי אימון גופני, צעידה בחוץ, טלפון לחבר, קריאה או כתיבת יומן או כניסה לרשת. חיזוקים חיוביים ותוצאות יכולים להוות תמריץ עבור הנער/ה לפעול בהתאם לתכנית אבל אין להפעילם בזמן הסערה. אם למשל הילד שובר משהו בבית עקב התקף הזעם, עליו לשאת בתוצאות, לנקות, לתקן או להחליף את החפץ ששבר (מדמי הכיס שלו/ה). אם אין סכנה, תוכלו לצאת מהבית בזמן התקף הזעם על מנת לספק לשניכם זמן ומקום להירגע. אבל שימו לב, אתם יכולים לעזוב את הבית רק עם מדובר במתבגרים. ​ תבינו, לא תוכלו לשלוט בילד כשהוא כועס. במקום להכניס אותו לחדר בכוח או לנסות לגרום לו להפסיק לצעוק או לזרוק דברים, תתמקדו בלהרגיע את עצמכם. הרי כמעט בלתי אפשרי לשלוט באדם אחר, גם בילד, ולכן כדאי להיות מודל לרוגע ולהישאר רגועים. הימנעו גם משיחות עמוקות, חופרות, מלהגיד בפעם המאתיים את אותו דבר ומלדבר לשכל הישר של הילד. הניסיון לדבר אל ההיגיון שלו, לגרום לו להבין את נקודת מבטכם או אפילו לדבר על למה הוא כל כך כועס, לא יהיה מועיל, בדיוק כפי שזה לא יעיל עם מבוגרים. הוא באטרף והוא לא שומע שום דבר. הרבה יותר יעיל לדבר מאוחר יותר, כשכולם נרגעו. השתדלו גם להתיחס בכבוד לנקודת המבט של הילד/ה. אם הילדה מתפרקת לגורמים מכיוון שאין לה מה ללבוש לבית הספר, והסערה הופכת להתקף זעם, לא יעזור להגיד לה "זה לא חשוב" או "אין סיבה לכעוס" או "תירגעי". כי האמת היא שזה מאד חשוב לה ברגע זה, ואם תזלזלו בנושא ותמעיטו בערכו ייתכן ותגרמו להסלמת המצב. חישבו על עצמכם. רוב הסיכויים שגם אתם לא אוהבים שמזלזלים או מקטינים את הדבר עליו אתם כועסים. יכול להיות שתצטרכו להתנסות בכמה טכניקות על מנת לגלות מה עובד הכי טוב עם הבן או הבת שלכם. יש ילדים שמגיבים היטב למסרים לא מילוליים כמו סימני ידיים. יש ילדים שכועסים עוד יותר כשמציעים להם לקחת פסק זמן אבל יגיבו טוב יותר אם תגידו "כדאי ששנינו נקח זמן להרגע, כל אחד בחדרו". אם ישנן מילים או ביטויים, שכשאתם אומרים אותם לילדים הם מוסיפים שמן למדורה, היו רגישים ואל תשתמשו בהם. ​ כעס יכול להיבנות בהדרגה או להתפרץ בפתאומיות, אך בדרך כלל נדרש זמן עד שהוא מתפוגג. אם תעבדו ביעילות ובסבלנות עם הילדים שלכם על מיומנויות של שליטה והתמודדות עם רגשות, תוכלו במשך הזמן לראות כיצד הם מתחילים להרגיע את עצמם יותר מהר. בינתיים, עד שהילדים יידעו להתאפק ולתעל את הכעס שלהם למקום אחר, ואתם עדיין בתהליך השינוי, השתדלו להתעלם מהכעס, מטריקת הדלת, מהמלמול ומהפרצופים הארוכים המגיעים עם שלב זה. תגובות לזה יספקו להתנהגויות המוחלשות של הילדים (כי הם כבר בתהליך התאפקות והבלגה) יותר מידי כוח או שיתניעו מחדש את ההתקף. זכרו שכל אחד מתמודד עם כעס בצורה שונה ויש אנשים וילדים היוצאים ממנו יותר מהר מאחרים. רק בגלל שאתם כבר מוכנים לעבור הלאה, זה לא אומר שגם ילדכם צריך להיות מוכן. ​ במידה ותשתמשו בכלים האלו ותתאמנו בהגבלת האינטראקציה עם הילד בזמן התקף זעם, תוכלו לצפות להפחתה ניכרת בתדירות ובמשך ההתקפים לאורך זמן. בהצלחה. window.loadedScripts = window.loadedScripts || {}; window.loadedScripts["FacebookSDK"] = true; Save
  • עידה בחוץ
  • תתמקדו בלהרגיע את עצמכם
  • לדים
  • משתמשים בהרבה מאד דיבור עצמי שלילי וחשיבה שגויה
  • להתיש את עצמו
  • כולל פנטזיות לגבי כוח
  • שאם אי פעם וויתרתם לילד שלכם בשל התקף זעם שלו -
  • נהל את רגשותיו
  • אתכם עד שתוותרו לו שוב!
  • קשה לגרום לילד להירגע מהתקף זעם כאשר התקף כלשהו, אפילו בעבר הרחוק, זכה לתגמול.
  • אשר הוא יודע שיוכל להשיג שליטה
  • אני
  • לפעמים עלינו לקחת צעד אחורה ולתת לילד
  • רואה שאתה ממש כועס
  • ​ התקפי זעם: איך לעזור לילד להירגע? אני נתקלתי לראשונה בהתקפי זעם של ילדים רק כשהייתי גננת ותיקה. לא הכרתי את זה מבית הוריי וגם לא מביתי הפרטי. ילדיי כעסו (עלי ועל אחרים), ילדיי היו ברוגז (איתי ועם אחרים) וילדיי היו לא שבעי רצון הרבה פעמים, אבל התקפי זעם לא היו מוכרים לי. ​ כשחוויתי זאת בתור גננת די מנוסה, אחרי כמה שנים של עבודה עם ילדים, זה הפתיע אותי והפחיד אותי: מה זו המפלצת הזו ששוכנת בתוך הילדים הפעוטים האלה? מאיפה הזעם? למה זה קורה להם? הבעיה אצלם או שהבעיה אצל הוריהם? האם זו תופעה של שנות התשעים והאלפיים או שזה היה מאז ומעולם ופשוט לא ראיתי? ישנם ילדים שמתפרקים לחלוטין על כלום בריבוע והורים העומדים חסרי אונים מול ההתפרצות. בטור הזה אני רוצה לספק לכם הבנה על הנושא כי הדרך להפחתת התקפי הזעם אצל ילדים מתחילה בהבנת הרקע להתקף וברכישת כלים חדשים ויעילים לכם, ההורים, להתמודד עמו. ​ הסיבה שבגינה ילדים מתפרצים בהתקף זעם ולמה כל כך קשה להם להירגע, קשורה לצורת החשיבה שלהם. ילדים משתמשים בהרבה מאד דיבור עצמי שלילי וחשיבה שגויה. דיבור עצמי שלילי כולל פנטזיות לגבי כוח. למשל מחשבות כמו "אני אראה לה מי קובע כאן" או "זה ילמד אותה לא להגיד לי מה לעשות". כשהם מתמודדים עם סירוב שלכם הם חושבים על כמה שהדברים אינם הוגנים ("זה לא פייר" זה משפט מוכר להורים), על כמה שאתם ההורים רעים, וכמה שאתם לא מבינים אותם. אילו רק כמה דוגמאות, כי היצירתיות מגוונת לפחות כמספר הילדים. חשיבה שגויה זו והדימויים הרגשיים של שליטה המתלווים אליהם, מהווים את הדלק לזעם שלהם. חשוב לזכור שילדים, במיוחד ילדים צעירים, אינם מודעים לתהליכים הרגשיים/נפשיים של עצמם ואיך הם משפיעים על התנהגותם. האמת? גם רובנו, המבוגרים, לא ממש מבינים את התהליכים האלה שקורים גם אצלנו. בנוסף, ברגע שהדיבור העצמי השלילי מתחיל בתוכם, מאד קשה להם להפסיק או לשנות אותו. הם ילדים. ​ חשוב גם להבין שאם אי פעם וויתרתם לילד שלכם בשל התקף זעם שלו - אז התקפי הזעם מקבלים ייעוד: להתיש אתכם עד שתוותרו לו שוב!! קשה לגרום לילד להירגע מהתקף זעם כאשר התקף כלשהו, אפילו בעבר הרחוק, זכה לתגמול. עבור הילד, אין שום דבר מושך בלהירגע כאשר הוא יודע שיוכל להשיג שליטה (שתתנו לו מה שרצה) על ידי התקף זעם. ​ לרוע המזל, ועד כמה שזה קשה, לפעמים עלינו לקחת צעד אחורה ולתת לילד להתיש את עצמו (כל עוד הוא לא מסכן את עצמו או אחרים). בנוסף, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות על מנת ללמד את הילד לנהל את רגשותיו בצורה יותר יעילה. ​ הדרך הטובה ביותר להתמוד עם ילד בהתקף זעם, משתנה מעט בהתאם לגילו של הילד: ילדים מתחת לגיל חמש זקוקים להכוונה לפעילות ספציפית שיכולה לעזור להם להירגע. תוכלו לומר משהו כמו "אני רואה שאתה ממש כועס. הלוואי ויכולתי לעזור לך להירגע עכשיו. הנה, אולי תצייר ציור שמראה לי כמה אתה כועס". זוהי רק הצעה, תוכלו לבחור בכל פעילות שעשויה להרגיע את הילד או לתעל את האנרגיה שלו בצורה חיובית יותר ("אתה רוצה שאשב לידך בשקט?" או "את רוצה לשטוף פנים?" או "אולי נכנס למטבח ונעשה לנו משהו לשתות"). עם ילדים בגילאים אלו, הפניית גב והתרחקות מהם בזמן התקף הזעם יכולה לייצר חרדה במקום להרגיע, לכן רצוי להישאר בטווח ראייה בעודכם מפנים את תשומת לבכם לפעילות אחרת עד שהם נרגעים. בנוסף, הילד זקוק לכך שתהוו מודל עבורו כיצד להרגע, פשוט כי הוא לא יודע עדיין איך להרגיע את עצמו, לכן הפחיתו את האינטראקציה שלכם איתו עד ששניכם יותר רגועים. אם אתם יכולים, נסו להדגים עבורו פעילויות מרגיעות כמו נשימה עמוקה, דפדוף בספר, סידור החדר וכד'. נכון, לא תמיד קל לשמור על קור רוח כשהילד שלך בעיצומו של התקף זעם אימתני, אבל יכול להיות מאד יעיל להראות לו שאתם לא מתכוונים להתפרק מהתנהגותו, ושאינכם מפחדים ממנו או מהכעס שלו. חשוב להמנע מלתת להתקף יותר כוח ממה שצריך, אחרת תגלו שהילד שלכם משתמש יותר ויותר בכעס על מנת להשיג את מבוקשו. לפעמים, כשההתקף ממש פיזי והילד זורק עצמו או זורק דברים – יש לחבק אותו במה שנקרא "חיבוק דב". זה חיבוק הפוך בו הגב של הילד צמוד לחזה שלכם, ותוך כדי חיבוק כזה שהוא גם אוסר וגם אוהב תגידו "אני אחבק אותך עד שתירגע". לא תמיד הם מצליחים להירגע לבד ואז הציעו להם את ההצעות שהצעתי למעלה. ​ עם ילדים בגיל בית ספר יסודי אפשר לחשוב ביחד, מבעוד מועד, על "תכנית הירגעות". שוחחו עם הילד ואימרו לו שזה בסדר לכעוס, אבל שגם חשוב ללמוד להתמודד עם כעס בצורה חיובית במקום לצרוח, לזרוק דברים או לקלל. חישבו על תכנית פשוטה, עם שלב אחד או שניים ועשו אפילו משחקי תפקידים עם הילד על מנת לאפשר לו לתרגל. ישנם ילדים שיבחרו ללכת לחדר שלהם ולשבת בשקט או להקשיב למוסיקה, לעשות משהו יצירתי, או לעשות פעילות פיזית בחוץ (לשחק בכדור, לרכב על אופניים וכד'). בפעם הבאה שאתם רואים שהילד מתעצבן, הזכירו לו לעשות את הפעילות שתכננתם ביחד ואז התנתקו ולכו לחדר אחר. קחו לעצמכם קצת זמן עד שהוא נרגע. יכול להיות שתצטרכו לעבור את הסערה מאחורי דלת נעולה כשהילד צועק וחובט מצידה השני של הדלת. במקרה כזה אימרו בשקט "אני אצא כשתצליח להירגע". ​ למשך זמן מוגבל, תוכלו להציע לילד תמריץ כלשהו כשהוא מתחיל להרגיע את עצמו על ידי תכנית ההירגעות או בכל דרך אחרת, וזאת רק על מנת להראות לו שהוא מסוגל לעשות זאת. בכל מקרה, וללא הגבלת זמן, תנו לילד המון חיזוקים חיוביים כשהוא נרגע. שקפו לו את יכולתו להתגבר על הכעס ולהרגיע את עצמו ואמרו לו שאתם גאים בו על כך, גם אם הכעס היה מופנה כלפיכם וגם אם אינכם מסכימים איתו. ​ עם מתבגרים ומבוגרים צעירים גם רצוי לעשות תהליך של פתרון בעיות ולחשוב מראש על תכנית פעולה או אפילו סוג של תפריט אפשרויות שהנער או הנערה יכולים להיעזר בו על מנת להרגיע את עצמם. עם תחילת התקף הזעם הזכירו להם לפעול בהתאם לתכנית, לכו לחדר אחר והישארו בנתק עד שהוא נרגע. ילדים בגיל ההתבגרות יכולים להירגע על ידי אימון גופני, צעידה בחוץ, טלפון לחבר, קריאה או כתיבת יומן או כניסה לרשת. חיזוקים חיוביים ותוצאות יכולים להוות תמריץ עבור הנער/ה לפעול בהתאם לתכנית אבל אין להפעילם בזמן הסערה. אם למשל הילד שובר משהו בבית עקב התקף הזעם, עליו לשאת בתוצאות, לנקות, לתקן או להחליף את החפץ ששבר (מדמי הכיס שלו/ה). אם אין סכנה, תוכלו לצאת מהבית בזמן התקף הזעם על מנת לספק לשניכם זמן ומקום להירגע. אבל שימו לב, אתם יכולים לעזוב את הבית רק עם מדובר במתבגרים. ​ תבינו, לא תוכלו לשלוט בילד כשהוא כועס. במקום להכניס אותו לחדר בכוח או לנסות לגרום לו להפסיק לצעוק או לזרוק דברים, תתמקדו בלהרגיע את עצמכם. הרי כמעט בלתי אפשרי לשלוט באדם אחר, גם בילד, ולכן כדאי להיות מודל לרוגע ולהישאר רגועים.
57 annotations
  • אני חושב על עצמי,
  • ה אני חושב שחושבים על
  • כעס
  • אומלל
  • חושב שהוא לא מספיק טוב
  • עצוב
  • שנעודד כוונה, מאמץ והשתדלות
  • ימנע
  • העצב
  • וספה גם הביקורת שלכם
  • רטו בפניו: כל הכבוד שהתאפקת לא להרביץ לאחותך,
  • עידוד נאמר גם בעת חוסר הצלחה.
  • ל הכבוד שלא יצאת מהשורות
  • ל הכבוד... עם המשך תיאור הדבר עליו אנחנו משבחים אותו.
  • ני יודעת שבסוף תצליח" א
  • וצים לקבל מחמאות
  • מתאמצים,
  • וצים לנצח
  • זיכרו שילדים מתאמצים, ילדים רוצים להצליח, ילדים רוצים לנצח, ילדים רוצים לקבל מחמאות, וכשהם נכשלים (ולא חשוב אם באשמתם או שלא) הם זקוקים לכם כדי להאמין שאתם אוהבים אותם בכל מצב ושאתם שם לקלוט אותם כשהם נופלים
  • הם זקוקים לכם כדי להאמין
  • שלים
  • וכשהם
  • (ולא חשוב אם באשמתם או שלא) הם זקוקים לכם כדי להאמין שאתם אוהבים אותם בכל מצב ושאתם שם לקלוט אותם כשהם נופלים.  
  • שאתם אוהבים אותם
  • מה
  • וסף לתחושת הכשלון
  • איך ילד יקבל מידע זה? על ידי הוריו.
  • עודד.
  • וא הילד הנכשל.
  • לד שנכשל, שגה, טעה, לא הצליח, איבד, שכח – זה הילד שזקוק לעידוד.
  • תוסכל
  • י שבאמת זקוק לעידוד
  • רטי, למשל) – נספק לו את העזרה הזו, אבל לא נדכא אותו במשפטים של כעס או חוסר בטחון ביכולות ש
  • ל הכבוד שטיפסת גבוה,
  • די לפתח ולחזק את הבטחון והדימוי העצמי
  • אל תשבחו את הילד עצמו אלא את מעשיו.
  • ולא חשוב אם באשמתם או שלא
  • איתי שמאד השתדלת.
  • ם להצליח
  • וכשהם נכשלים (
  • א נדכא אותו במשפטים של כעס או חוסר בטחון
  • וצי
42 annotations
  • ציבות המשפחה פוחתת
  • יותר הדרכה
  • יותר הנהגה בהורות. לעיתים נפגוש הורים שכתוצאה מגירושין לדוגמה, חשפו את הילדים לקונפליקטים ולסכסוך המשפחתי או הורים שחשפו את הילדים למצבם הכלכלי והילדים מצאו עצמם נקלעים למצבים בהם לא ידעו כיצד ואיך לנהוג (מה גם שזה לא תפקידם). ישנם ילדים שהפכו לחלק מהסכסוך, או למתווכים. חלקם קיבלו מטלות ותפקידים בבית כתוצאה מהעומס של ההורה המשמורן גם באופן שאינו תואם גיל. לעיתים, נפגוש ביטויי פינוק והגנת יתר שבאו כתוצאה מהעדר דמות אם או אב ופגעו בסופו של דבר בילד. לעיתים, כתוצאה מאי תפקוד הורי, במיוחד כאשר אחד ההורים לא הצליח להתרומם מתחושת הכישלון, רגשות אשמה, כעס ותוקפנות בגלל שינוי או פרידה, ולא משנה מהו דגם המשפחה, מצא הילד את עצמו בתפקיד הורי או לבד, וניהל את עצמו- ללא גבולות או תיווך בעקבות המצב שהשתנה וגלימת ההורות שנעלמה. בדגמי משפחה שונים- חד מיניים, או משפחות משולבות אחרי זוגיות שנייה או שלישית, גם אלו שגילו את מיניותם בגיל מאוחר יותר, מצאו עצמם ההורים מול הצורך להסביר ולתווך את עולמם האישי, את דגם המשפחה שלהם אל מול האחרים ואל מול הילדים- על מנת לעמוד מול שאלות ותגובות הסביבה השליליות, ליצור קשר עם גורמים חינוכיים על מנת שתהייה לגיטימציה- התמודדות מסוג שלא התקיימה בהורות בעבר.החיים במאה ה-21 מצריכים את ההורים לנוע בין משברים ומצבי חיים משתנים, בין עבודה תובענית, רצון למימוש עצמי ואושר אישי, אל מול ניהול בית, ילדים, בן הזוג או בת הזוג, ודורשת מהם לעמוד גם מול דרישות אינסופיות לסיפוק צרכים ורצונות של הילדים (וגם אל מול רצונותיהם שלהם) בתוך חברה עתירת תרבות שפע, צריכה וטכנולוגיה שגורמת להורים לחוש לא פעם נבוכים והם עומדים ושואלים כיצד לפעול ומה נכון?אחת האימהות שפגשתי תיארה את זה כך: "כשסוף סוף יש לי רגע אחד לשבת, לנוח, לשים רגל על רגל, אני מביטה בילד שלי ולא מבינה. מה אני עושה לא נכון? איך יכול להיות שהוא מתנהג כך? ותאמיני לי הכל אני נותנת לו. תיקחי אותי, תביאי לי, תקני לי... ומה איתי?". תחושת התסכול רבה. כהורים, קיים הרצון להיות הכי טובים, לספק את כל הבקשות ולעמוד מול השפע הטכנולוגי והמציאות המשתנה. אך תחושת חוסר האונים וחוסר שביעות רצון של ההורים מול תובענות הילדים מתישה ומעייפת. זהו מרתון תמידי שמשפיע באופן ישיר על אותה "גלימת הורות" שהתקבלה ברגע שהפכנו להורים, רק שצבעה השתנה, משקלה הפך לכבד יותר והיא מתנגשת בין הרצון האישי למחויבות והנהגת המשפחה.המקרה שאתאר להלן הינו חלק ממפגשי הייעוץ שהיו לי עם זוג הורים שתיאר את מצבם. במפגשים עלו תימות ונושאים נוספים, כולל העברה בין דורית, אך לא ארחיב עליהם. הדגש בחלק זה הוא בעיקר סביב המושג "גלימת ההורות". זוג הורים בשנות הארבעים לחייהם שיתפו בתחושת האכזבה שיש להם מהמערכת החינוכית הבית ספרית שלא מצליחה לתת מענה לילדיהם. הם תיארו את הילד שלהם כילד שבבית יחסית שקט ורגוע והם לא מבינים כיצד בבית הספר הילד פועל באלימות, לא מקשיב לסמכות, מסרב לבצע משימות, מעורב במקרים של אלימות מילולית ופיזית כך שכל הזמן קוראים להם לבוא לקחתו מבית הספר בעוד הם צריכים להתפרנס ולגדל עוד ילדים. "לא רק הוא בבית. יש עוד ילדים שצריך לתת להם תשומת לב". הם שיתפו כי המורה אינה מצליחה להגיע לילד שלהם, להבין אותו, וילדים אחרים "מעלילים" עליו וגוררים אותו לתגובה אלימה. הם מצידם מנתקים את הטלפון שלהם כי הורים אחרים מתקשרים אליהם ומתלוננים על הילד שלהם- "נמאס לי כבר לשמוע את כולם" שיתפה האם ופרצה בבכי. עוד סיפרה כי האב לא נמצא הרבה בבית ו"הכל נופל עליי". "אין לי כוחות כבר..." הוסיפה.האב שתק רוב השיחה. רק לפני סיום אמר: "פעם מורים ידעו להחזיק תלמידים והיום אין גבולות. יש יותר מידי חופש בבית הספר", ובאותה נשימה הוסיף: "תאמיני לי שאני מעניש אותו והוא לא יוצא מהבית, אין מחשב, אין חברים... אבל די, שייקחו אחריות בבית הספר על החינוך שלו- כמה אפשר... ".החוויה שלי, כיועצת ומטפלת, הייתה מוזרה. המילה הראשונה שקפצה לי לראש הייתה "מבוך". הרגשתי כי מולי יושבים הורים כלואים בתוך מבוך ולא מוצאים את הדרך החוצה. הם מלאי כעס והאשמה כלפי המערכת, כלפי המורה, כלפי הורים אחרים שבסביבתם, כלפי החינוך שבו חונכו, כלפי בן הזוג שלא תמיד נוכח, כלפי עצמם. מבולבלים לגבי מושג "האחריות", לגבי גבולות, חופש, "פעם מול היום", ועל מי בכלל מוטלת האחריות בחינוך. הרגשתי כי מולי יושבים הורים עייפים, רוצים שקט, אך בעיקר מתוסכלים.חשתי כי המילים בהן האב השתמש כלפי המערכת החינוכית מרמזים על מה שאולי קורה אצלם בבית. כאילו אמר לי: "פעם להורים שלי היה ברור מה לעשות ואיך לשים גבולות, יש אצלנו בבית יותר מידי חופש... אני עייף, כמה אפשר להתעסק עם הילד הזה... אני רוצה להגיע הביתה לשקט". המחשבות האלו שעברו בי תוך כדי השיחה גרמו לי לשאול את עצמי- מה צריך לעשות או להבין על מנת שהאשמת העצמי, האשמת הסביבה או האשמת המערכת החינוכית לא תהיה מרכז השיח, אלא חשיבה אחרת שדרכה יכול להתקיים שינוי בדינמיקה המשפחתית.ככל שעלו בי שאלות, תוך הקשבה לתיאור של ההורים שישבו לפניי שהשיחה עימם גלשה לזוגיות, לגבולות בבית, לתפקידים במשפחה, לתובענות ודרישות הילדים וניסיון לחפש את הדרך לשינוי, הרהרתי במשמעות "גלימת ההורות" ומה קרה לה.מרגע הפיכתו להורה, מתחיל האדם לחלום כיצד ייראה הילד שלו. אילו דברים ילמד, מה יהיה, מה היה רוצה שידע, איך יתנהג, איזה מיומנויות חשוב שירכוש בעולם דינמי ומשתנה. ההורה שבוי באידאל שהכל יהיה מושלם, אך המציאות מפריכה את האשליות. מצבי החיים השונים והמציאות הדינמית המשתנה מעמתת את ההורה עם הצורך להתמודד גם מול עצמו אך בעיקר מול ילדיו. לא תמיד ההורה עוצר ושואל- מה תפקידי כהורה במצב המשתנה מול הילד שלי? מה אני רוצה ללמד אותו דרך השינוי- עליי, עליו, על החיים?צריך לזכור, שהעיסוק בשאלות אלו מזווית הורית חשוב ביותר למימוש התפקיד ההורי. אם נתמקד לרגע בזווית הראייה של הילד- מה נראה? הילדים מבינים מהר שהם יכולים להתרוצץ על הבמה כי השחקן הראשי (ההורה) עוטה על עצמו בכל פעם גלימה שמשתנה. לעיתים ההורה הופך להיות חבר של הילד ומשתף אותו בדברים אינטימיים, או קשיים. לעיתים ההורה משנה את גוון צבעה ותפקידה של הגלימה. מתנהג כמפקד, או בוס ומחלק פקודות. לעיתים ההורה שוכח שהוא הורה והוא נעדר מתפקידו, ואז הילד מבין שהוא יכול לדרוש ולתבוע זכויות או להתנהג כמו ההורה שלו עצמו. הכל הופך להיות עמום, מטושטש ולא ברור.הילדים סופגים במהירות שיא את המתרחש תוך התבוננות בהורה ובגלימה. הם ערים לסיטואציות השונות, למצבים שמשתנים, הם לומדים הכל דרך התגובות והרגשות של הוריהם- כלפי התייחסות לדברים, כלפי חפצים, כלפי האחר, כלפי העולם. הם מפנימים מסרים וערכים על ידי הדרך בה ההורים נוהגים ופועלים והבעיה מתחילה כאשר ההורים מגלים כי למרות כל המענה שחשו כי הם נותנים, הילד לא מתנהג היטב או מפתיע בהתנהגותו השלילית או בדרישות בלתי פוסקות.מכאן, שההורה חייב להיות מודע כי חוסר העקביות שלו וחוסר המודעות שלו לתגובות ולניהול מערכות יחסים משפיעה באופן ישיר או עקיף על הילד, גורמת בלבול בסיטואציות ומצבים שונים והדרך למסכת ההאשמות קצרה ביותר."הכל השתנה", שיתפו אותי ההורים. "זה כבר לא מה שהיה פעם". כשניסיתי להבין למה הכוונה, התברר כי האב הרגיש שמה שהיה ברור לו בעבר כילד לא ברור היום לילדיו. השאלה היא מדוע? פעמים רבות הורים פועלים אל מול המציאות העכשווית, במודע או שלא, ע"פ חוויות העבר. ואם נהייה כנים, הרי רובינו רוצים להיות כל כך אחרת עבור ילדינו לעומת מה שההורים שלנו היו כלפינו, ולהעניק לילדים את מה שלא קיבלנו. אך הסיפור לובש צורה אחרת כאשר התנהגות הילדים מרמזת כי יש בעיה. דרך הילדים משתקפת "גלימת ההורות", שלמרות כל הכוונות הטובות העבירה מסרים וערכים שהוטמעו בילדים והם רק מרמזים לנו עליה.שלוש הבטנות של גלימת ההורותאז מהי הגלימה הזו? וכיצד נסייע להורים כמטפלים ויועצים להבין אותה, להתמקד בה ולתת לה את המקום החשוב ביותר בחינוך? על פי וירג'יניה סאטיר, לגלימת ההורות שלוש בטנות עיקריות: ביטנת הבוס - לבטנת הבוס שלושה פנים: (1) העריץ המתגנדר בכוחו- היודע הכל- "אני בעל הסמכות ואתה תעשה מה שאני אומר"; (2) הבוס בתחפושת הקורבן– זה שלא תמיד יודע איך לקבוע מה חשוב לו ואיך להציב גבולות ולכן משתמש במשפטים כמו: "העיקר שתהיו מאושרים אני לא צריך כלום. הכל בשבילכם". מבטל את עצמו, מוכן להקריב למען ילדיו ונותן להם את התחושה כי אינו רוצה דבר לעצמו, למרות שהוא זה שנותן את הכסף ואחראי על הממון ומדגיש זאת. מה שמעורר את השאלה- כיצד יבין הילד שגם להורה יש צרכים משלו אם ההורה מוותר על עצמו ונענה לכל בקשות הילד; (3) דמות הספינקס הגדול- המטיף מוסר וצודק תמיד. "ככה צריך לעשות" –הורה שכלתן- המשדר שיש רק דרך אחת. ביטנת הידיד - ההורה שמכריז בכל פעם כי הוא חבר של הילד שלו ואף מתגאה בזה. ביטנת המנהיג והמדריך - עליה ארחיב בהמשך.ויש גם גלימה רביעית, וכפי שווירג'יניה סאטיר תיארה- היא נטולת ביטנה. שום הוכחה להורות כלשהי לעומת שלוש האחרות. שם נמצא ההורה המזניח –זה שאינו נענה לצרכי הילד, אינו קובע כללי התנהגות לילד ואינו מעורב או מפקח על מעשיו.אם נתבונן בכל אחת מביטנות הגלימה, נראה כי לביטנת הבוס -יש גוון וצבע של מאשים. זהו הורה המבקש צייתנות- והדפוס אותו חווה הילד הוא ענישה. ענישה שבעצם לא מלמדת דבר על איך וכיצד להפוך לאיש טוב יותר, אדם חושב, מרגיש, בעל זכויות ותפיסות שונות. אם ההורה משדר שהוא בעל הידע וכל-יודע וכי יש רק דרך אחת, כיצד יאפשר לילד לבטא את עצמו, את מחשבותיו, רגשותיו, יסייע לו לפתח חשיבה יצירתית והתמודדות עם פתרון בעיות?ומה קורה בביטנת הידיד? ההורה הופך להיות החבר של ילדיו. זה שמספק את ההווי והבידור, החבר של הילד למשחק, לבילוי, המפנק, הסולח וזה שמתייחס לילדו בשוויוניות מבלי לחשוב על התוצאות, ורק כאשר הילד מגיע עם אמירות כמו: "לא התכוונתי"או "לא שלטתי בעצמי" ואז משפיל עיניו, מביט שוב למעלה ומחכה לתגובת ההורה בנוסח: "טוב לא נורא- העיקר שביקשת סליחה", מבינים כי העדר חוש האחריות הינו תולדה של ביטנה זו. הרי מה גרם לילד לא לשלוט בעצמו ולהגיב באלימות? האם בגלל שלא ניצח במשחק, כי התרגל תמיד לנצח מול הוריו? או כשלא שיתפו אותו וכעס כי הוא רגיל שנענים לכל מה שמבקש. הבנת התשובות "לא התכוונתי" ו"לא שלטתי בעצמי" חשובות כדי להבין שהן לא קשורות בהכרח לרמה התפתחותית בה הילד נמצא, אלא לצורך בתיווך והנהגה גם דרך משחק וכל שכן באמירות ומילים. הורה אינו יכול להיות חבר של ילדו- הילד אינו בוגר בהשוואה להורה, ואף אינו יכול לספק חברות בצורה משביעת רצון. ילדים אינם זקוקים לחברים בדמות הורים. ולעיתים זהו צורך של הורה על מנת לפצות על צורך אחר- אך זהו אינו צורך של הילד. אולי מכאן חשבתי לעצמי, כמו תמיד כאשר משהו לא מסתדר לי בין התיאור של מה שנעשה לבין התוצאה- האם ייתכן כי הענקת השפע, החוסר בגבולות, פיצו על צורך אחר של אותם הורים שהגיעו אליי?ומה לגבי ביטנת המנהיג והמדריך? כדי להבין את ביטנת המדריך והמנהיג, צריך להבין את ארבעת סגנונות ההורות המקובלים כיום, כפי שהגדירה דיאן באומרינד (Baumrind 1978), המקבילים לקטגוריות הגלימה ואף מחזקים את משמעות ביטנת המנהיג והמדריך.בטנות הגלימה על-פי ארבעת סגנונות ההורות של באומרינד סגנון הורות סמכותי (authoritative); סגנון הורות שתלטני (authoritarian); סגנון הורות מתירני (permissive); סגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting).לכל אחד מארבעת הסגנונות הללו ישנם שני ממדים להגדרת סגנון המשמעת ההורית: תגובתיות הורית (Parental responsiveness) ודורשנות הורית (Parental demandingness). דורשנות הורית מוגדרת כמכלול הדרישות שהורים מציבים לילדיהם כדי שישתלבו במבנה המשפחתי. הורים בעלי שליטה הורית גבוהה יציבו סטנדרטים גבוהים ויצפו כי ילדיהם יענו להם. תגובתיות הורית היא המידה שבה ההורים מעודדים באופן מכוון ייחודיות, ויסות עצמי והדגשת ה"אני" של הילד, ופתוחים לדון עם ילדיהם על צרכיהם ובקשותיהם. הורים תגובתיים מתוארים לעיתים קרובות גם כחמים ותומכים.כלומר, אם נחזור רגע לביטנות הגלימה, נוכל לראות כי סגנון הורות שתלטני -אוֹטוֹרִיטָרִי (authoritarian)- מזכיר את ביטנת הבוס- דורשנות גבוהה-תגובתיות נמוכה. הורים אלו יציבו רמה גבוהה של דרישות וסטנדרטים לילדיהם, בעוד התגובתיות ההורית שלהם חלשה יחסית (פחות דיון והתחשבות בצרכי הילדים). הורים אלו נוטים להיות דעתנים, מכוונים ונוקשים עם ילדיהם, מציבים להם גבולות ברורים, מעדיפים ענישה במקרה של אי ציות ומשדרים רמה נמוכה של חום וקבלה.סגנון הורות מתירני (permissive) מקביל לביטנת הידיד, המאופיין בדורשנות נמוכה ובתגובתיות גבוהה. הורים אלו נוטים לדרוש פחות מילדיהם לעומת הורים אחרים, ומרשים להם לווסת בעצמם את פעילותיהם, תוך כדי הימנעות מהצבת גבולות הוריים. כלומר, ישנה היענות רחבה לבקשות הילדים.סגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting) מקביל למצב של העדר הביטנה.וסגנון הורות סמכותי (authoritative) מקביל לבטנת ההורה המדריך והמנהיג - יש איזון בין הדורשנות לתגובתיות. הורים אלו מאופיינים במתן הנחיות ברורות לילדיהם, בהצבת דרישות מובנות ובפיקוח על התנהגות הילדים. יחד עם זאת, המשמעת מתווכת על ידי חום, הנמקה, גמישות ומוכנות למשא ומתן מילולי לשם התאמת הדרישה לצרכים, לייחודיות ולשונות של כל ילד במשפחה.מכאן, כשאנו חושבים על תפקיד ההורים בהתייחס לגלימת ההורות, השאלה שצריכה להישאל היא - כיצד אני כהורה, מנהל את ההורות שלי? מה מנהל אותי- הדורשנות או התגובתיות? האם אני זוכר לעטות על עצמי את הגלימה ועם איזו ביטנה? ואם הגלימה נעלמה או השתנתה, מה קרה ומדוע? האם זה קשור לסדר העדיפות הראשוני, למימוש העצמי, לאושר? האם אני פועל מתוך הגנת יתר, או בעקבות שינוי או משבר? מה התפקיד שלי והמחויבות שלי כלפי הילד אותו הבאתי לעולם? וכיצד אנהיג ואדריך אותו בעולם דינמי ומשתנה למרות הכל. האם העיסוק בהאשמת הסביבה והאחרים מקדם, נחוץ, רלוונטי? מה באמת חשוב לי כהורה ומה נחוץ לילד? האם הגלימה והביטנה בולטת ומובנת לי כהורה והאם היא מובנית ומוצגת נכון לילד?השאלות הללו חשובות לכל הורה, על מנת להבין שאולי מה שהיה בעבר, בסגנון ההורות שספגנו, כל אחד בחוויה האישית שלו, השתנה. אין ספק שלאור השינויים בחברה המודרנית שגרמה אולי לכולנו להיות קצת מבולבלים ואולי ללכת לאיבוד מידי פעם, עלינו לעשות סדר בדברים, להיות ברורים ולהבין כי משפחה היא ארגון הזקוק למנהיגות כמו כל הארגונים האחרים. אם הורים לא ינהיגו את משפחתם, יעשו זאת ילדיהם במקומם.גם במקרה הנ"ל בעקבותיו הגיעו אליי ההורים לייעוץ, השתמש הילד בבית הספר באמירות כמו: "לא אכפת לי שיקראו להורים שלי", "מה הם כבר יעשו לי, אבא שלי בכלל עובד ולא יוכל לבוא".המפגשים עם ההורים המפגשים עם ההורים היו טעונים בהתחלה. התנהגות הילד בבית הספר ותלונות הורים רבים כלפיו הפגישה אותם עם התחושה שאינם הורים טובים והם לא יכלו לשאת זאת, ומכאן באה ההאשמה כלפי המערכת הבית ספרית. "הוא הבן הבכור שלנו", סיפרה האם. "נתנו לו הכל כדי שיהיה לו אחרת ממה שגדלנו... נתנו לו את כל מה שלנו לא היה. פלאפון חדש, כל חוג שביקש, ותאמיני לי כל רגע מחליף. הסכמנו לו ולקחתי אותו. ראה משחק אצל חבר ורצה- קנינו". ההורים לא הצליחו להבין כיצד למרות כל הענקת השפע הילד מתנהג כך.כששאלתי מה קורה בבית ואיך הוא מתנהג בסיטואציות שונות וכיצד הם מגיבים, התשובות היו כסערה בין האם לאב. התברר כי בניהם יש אי ההסכמה בכל הקשור בילד, בפירוש ההתנהגות השלילית של הילד וגם בסוג הענישה. ניתן היה לראות כיצד האבא מתנהג כ"בוס" ואומר מה לעשות והאם כשנוח לה משתמשת באב ככלי ענישה כלפי הילד וכשהאב מעניש, יוצאת להגנת הילד. בנוסף, כשהאב לא נמצא בבית, האם דואגת לכל פעילויותיו של הילד וכשלא מוצא חבר היא משחקת איתו והופכת להיות החברה שלו או לחילופין מתעצבנת עליו שימצא חבר לבד. האב כועס על האם ומכאן הוויכוחים הגדולים, דרכי ענישה שונות, ביטול עונשים, יש עונש אין עונש, והתיאור שלהם, תוך כדי ההקשבה, הוא זה שגרם לי להפליג במחשבות אל תפיסת "גלימת ההורות".מתוך הסערה וחילופי ההאשמות בחדר, החל להיווצר מקום של פתיחות, הקשבה, שאילת שאלות ומטרת ההתערבות הייתה לנוע ממוקד שליטה חיצוני והאשמות הסביבה, להתמקדות במוקד שליטה פנימי- בהם כהורים- תוך מתן לגיטימציה לתחושות התסכול והאשמה. תוך כדי השיחה דנו בשאלה מהו תפקידנו כהורים. מה לדעתם שידרו לילד בכל הענקת השפע, איפה הגבול, מהו סדר העדיפויות ומה למדים האחים על המתרחש. דנו בשאלה מה לדעתם הם כהורים משדרים מעצם ההבדל ביניהם וכיצד היו רוצים לראות את המשפחה מתנהלת.נקודת המפנה התרחשה כאשר שיתפתי את ההורים באמירות של הילד וביררתי מה זה אומר להם. מה לדעתם הילד באמת רוצה? האם פרצה בבכי. בעדינות שאלתי, כמו "במתנת התרפיה" של יאלום, "אילו לדמעות היה קול מה הן היו אומרות"? האם ענתה תוך כדי הבכי: "קשה לי. ברור לי שצריך לעשות משהו אחר... זה לא קשור לאחרים, זה קשור בנו". האב עדין לא אמר כלום, רק הנהן וזווית הפה התעקמה מעט.הרגשתי שעברנו את שלב ההאשמה והם פנויים לבצע שינוי. שיתפתי אותם בתחושותיי ואכן זה היה מפגש מרגש ביותר.שיתפתי אותם בתפיסת "גלימת ההורות" שחלפה במחשבותיי תוך כדי התיאור שלהם ואת שלוש הביטנות והצעתי משחק תפקידים. האב בהתחלה קצת נרתע ולכן בחרתי בתרגיל "הכיסא הריק". הוספתי כיסא שיהווה מקום עבור הילד. כשהרגשתי שהיה להם קשה לבטא קול- השתמשתי בי כמטפלת לזווית נוספת להרחבה כ-"קולות פנימיים" וגם כדי לבטא את קולו של הילד דרך ה"כיסא הריק".ההורים זיהו בקלות את תחושת הבלבול אצלם ואצל הילד. הכעס והאשמה של הילד כלפיהם נבעו מחוסר בהירות, ממסרים סותרים אחד של השני ומאי הסכמה בתפיסת החינוך שלהם כבני זוג. שני הורים- שתי גלימות- תפיסות שונות והילד מתבונן... מתבונן בהוריו בעלי הגלימה המשתנה, המחליפה ביטנה בכל פעם גם בסיטואציה דומה ואין תיאום או סנכרון בניהם כהורים.במפגשים עלו נושאים רבים שהצריכו טיפול והתערבות, אולם כל הזמן הזכרתי לעצמי את הדיון במוקד השליטה הפנימי, את המשמעות במסר אחיד שלהם כהורים סביב הנהגת המשפחה ובגלל שאהבו את רעיון "גלימת ההורות" בחרתי להתמקד בה.במפגש האחרון השתמשנו ב"כיסא" ככלי תקשורת אחר. האב ישב על הכיסא ושיחק את הילד והאם עטתה על עצמה את גלימת ההורות של המנהיג והמדריך ובחרה לפתוח בשאלה שתיתן לגיטימציה לתחושות והייתה מוכנה למשא ומתן מילולי ואמרה: "אשמח שתשתף אותי במה אתה מצפה מאבא וממני". השאלה הייתה טובה וקיוויתי שמכאן השיח יתפתח ל"מודלינג" ל"גלימת ההורות" סביב ביטנת המנהיג. אולם, השיח התפתח לכיוון אחר ובלתי צפוי שיכול להתרחש בטיפול. האב ענה כילדו (זו הייתה הנחייה): "שנעשה משהו כייפי יחד. שגם אתם תצאו איתי לטיול בבית הספר כמו אבא של גיא (שם בדוי), ושאבא לא יעבוד עד מאוחר ושתפסיקו לריב". האב החל לבכות. היה שקט בחדר. מבלי שהיה צורך לשאול, האב סיפר שגם אביו עבד שעות על גבי שעות כדי לפרנס את המשפחה והוא בכלל לא זוכר חוויות בהן היה מטייל ביחד איתו. תשובה זו לא הצביעה כלל במישרין על "גלימת ההורות" או הנהגה שקיוויתי שתתרחש, אך יצרה רגע דרמטי בטיפול.האב הופתע לגלות כי התנהג בדיוק כמו אביו בעבר. הוא היה כל כך עסוק בקריירה שלו ובחוסר פניות לילד וחשב שאם הוא נותן לו או מעניק את כל השפע הטכנולוגי הוא אבא טוב והילד מרוצה. הוא ציפה שהילד שלו יהיה בדיוק כמוהו כשהיה קטן. ילד ממושמע. האב לא חשב על מה רצה וחלם כשבנו הבכור נולד, לא עד כמה רצה להיות אחר מאביו, לא על מה הוא משדר כהורה, ובטח לא על תפקיד "גלימת ההורות" שהוענקה לו באופן אוטומטי מעצם הפיכתו להורה ותפקידה ביומיום.השימוש בכיסא הריק איפשר את השיח סביב העבר קצת, אך בעיקר סביב הרצונות, הכמיהות, הציפיות, וסביב מה נכון וחשוב לילד. בניית סדר יום, הקצאת זמן איכות וחשיבות המסר בניהם כהורים. מסרים ברורים בהתנהלות הבית ובעיקר בהתנסות מחודשת סביב משמעות ההורה כמנהיג.במקרה שתואר, החוויה האישית דרך השימוש בגלימה ובהבנה כי הילד מתבונן בהם ומשקף דרך התנהגותו את המתרחש גרמה לשינוי בתפיסת "גלימת ההורות" וברצון לבצע שינוי. ההורים הבינו כי המיקוד בהאשמת הסביבה לא קידם דבר. רק שיתוף פעולה תוך מיקוד ובחירה בביטנת המנהיג היא הדרך הנכונה לשינוי בדינמיקה המשפחתית שלהם, למרות שנגענו בנקודות כואבות אחרות.לסיכוםדווקא כיום, בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה הדורשים סוג שונה של יחסים בין הורים וילדים, יש תפקיד לבית הספר ולגורמים העוסקים בייעוץ או טיפול משפחתי לסייע להורים להתמקד ב"גלימת ההורות" ועם הביטנה המתאימה כדי להנהיג את המשפחה גם אם יעלו נושאים נוספים. יש בעיני חשיבות רבה לחשוף את ההורים לרעיון "גלימת ההורות" עם שלוש הבטנות כדי להבין מצד אחד את השינויים שחלו ולאפשר שיח בנושא ומצד שני לסייע להם בשינוי תפיסת המשפחה כארגון.במסגרת הבית ספרית, לדעתי, על היועץ החינוכי בשיתוף פסיכולוג בית הספר לסייע להורים להציב מטרות, לארגן מחדש את סדר העדיפויות ולהבין כי הבחירה להיות "הבוס" של הילד או "החבר" של הילד, גם אם הם רוצים בכך מאוד, אינה מתאימה ואינה תורמת לעיצובו של ילדם בהמשך.אין ספק כי ישנם סוגים ודרכים נוספות להתבונן ב"סגנון הורות", תוך התייחסות לסיטואציות שונות, לצרכי הילד וכדומה. אך לדעתי, לא משנה כיצד נסתכל על זה- יש חשיבות רבה להדגיש בפני ההורים כי מערכת ההתנסויות הרגשיות בין ההורה וילדו שונות זו מזה, ולא קיימת שוויוניות, מה גם שדרישות לא הולמות יגרמו לילד להיקלע לבלבול עצום ומבוכה. עלינו להדגיש להורים כי תפקידו של הילד הוא להיות "רק ילד" ויש חשיבות במסר אחיד בין ההורים ובינם לבין בית הספר בלי קשר לסגנון ולדגם המשפחתי.כמטפלים עלינו להעלות למודעות ההורים את משמעות "גלימת ההורות", היות ורמת מודעות הורית תסייע בשינוי דפוסי החשיבה הטיפוסיים של ההורים כלפי האופן בו הם נוטים להבין את התנהגות הילד ואת תפקידם כהורים. עלינו לסייע להורים להבין כי מנהיגות הורית רצויה באה לידי ביטוי דרך דוגמה אישית תוך ערנות לצורכי הילד, נגישות, זמינות, תמיכה, הגנה, ביטחון ופיקוח. כן- לפקח על מעשיו, לתווך, להעביר מסרים, להקשיב גם לצרכים תוך הצבת גבולות גם אל מול השפע שהחיים מזמנים בעידן טכנולוגי עשיר ותרבות צריכה מוגברת. להציב גבולות מתוך אמונה בערכים ובעיקר גבולות ברורים. לדעת לאזן בין הדורשנות והתגובתיות ולהיות פתוחים למצבים משתנים תוך התחשבות בצרכי הילד, גם אם לעיתים יעלה הצורך לבחון סוגיות נוספות בטיפול. עלינו לסייע להורים להבין ש"הגלימה" היא חלק בלתי נפרד מאתנו- היא חייבת להיות איתנו כל הזמן ויש לה משמעות רבה, במיוחד כשהילד עוד צעיר.רעיון "הגלימה" מהווה פרספקטיבה נוספת המדגישה את חשיבות המנהיגות בהורות, במיוחד לאור העבודה כי ישנן דרכים שונות בהן כל הורה מתאים את מעשיו לצרכי הילד, למשאבים שיש ברשותו ולנסיבות החיים המשתנות. עלינו כמטפלים להדגיש בפני ההורים את החשיבות להיות נוכח בכל המעגלים בהם הילד נמצא, להיות מעורב בחייו, להתבונן, להדריך, לא לקבל התנהגות שלילית, לחזק את מה שצריך לחזק, למלא את תפקיד ההורה לא כחבר של הילד, לא כ"בוס" שלו ובטח לא מתוך וויתור על העצמי. רק כך הגלימה תהייה משמעותית ונוכחת ולא נמצא את עצמינו שואלים: "מה קרה לגלימה או לאן היא נעלמה?" מקורותבטלהיים, ב. (1993). הורה מתקבל על הדעת. עם עובד, תל אביב.יאלום, א. (2002). מתנת התרפיה. כנרת.סאטיר, ו. (1994) . המשפחה המודרנית- לחיות ביחד. ספריית פועלים, תל אביב.פרס, י. וכץ, ר. (1991). המשפחה בישראל : שינוי והמשכיות. בתוך רבקה בר יוסף ולאה שמגר הנדלמן עורכות: משפחה בישראל. ירושלים, האוניברסיטה העברית.Baumrind, D. (1978). Parental disciplinary patterns and social competence in children. Youth and Society, 9, 238-276Cohen, E. (2006). Parental level of awareness: An organizing scheme of parents’ belief systems as a guide in parent therapy. Parent-focused child therapy: attachment, identification, and reflective functions, 39-64.‏תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):דינלטון, ח. (2017). מה קרה לגלימת ההורות?. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 2/1/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3598 הגשת מאמר לפרסום דלג לתגובות צרו קשר (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});פרסומותרוצים לרכוש כלים יעילים לשילוב בעבודה הטיפולית שלכם?סדרת ימי עיון מרתקת של איט"ה על יישומיים חדשים ומגוונים של CBT
  • בודה תובענית,
  • ידול הילדים,
  • המשפחה המודרנית"
  • ניהול הבית
  • היחסים עם בן הזוג או בת הזוג,
  • לא פעם מתקשים להישאר בתפקיד ההורי שלקחו על עצמם. ו
  • קיבלנו על עצמינו גלימה
  • ביחסים היררכיי
  • יחסים היררכיים
  • וגבולות המשפחה היו ברורים בכל תחומי החיים,
  • ם בעבר המשפחה המסורתית הייתה מאופיינית
  • ם
  • ישי,
  • ביותר אוטונומיה של הפרטים המשתייכים למשפחה
  • בני הזוג מצפים להגשמה ולאושר
  • פוטנציאל הגבוה יותר לגירושין.
  • הביאו מצד אחד לעליה בשיעור הגירושין
  • ם אם על חשבון המשפחה והילדים
21 annotations
  • ציבות המשפחה פוחתת
  • יותר הדרכה
  • בודה תובענית,
  • ידול הילדים,
  • המשפחה המודרנית"
  • ניהול הבית
  • היחסים עם בן הזוג או בת הזוג,
  • שנם ילדים שהפכו לחלק מהסכסוך, או למתווכים.
  • ם באופן שאינו תואם גיל
  • ה, ולא משנה מהו דגם המשפחה, מצא הילד את עצמו בתפקיד הורי או
  • בי חיים משתנים,
  • חלקם קיבלו מטלות ותפקידים בבית
  • פגוש ביטויי פינוק והגנת יתר שבאו כתוצאה מהעדר דמות אם או אב ופגעו בסופו של דבר בילד.
  • לנוע בין משברים ומצ
  • אושר אישי,
  • ניהול בית
  • צריכה
  • מול דרישות אינסופיות לסיפוק צרכים ורצונות של הילדים
  • משתף אותו בדברים אינטימיי
  • ם,
  • בוס ומחלק פקודות
  • עדר מתפקידו,
  • לא פעם מתקשים להישאר בתפקיד ההורי שלקחו על עצמם. ו
  • קיבלנו על עצמינו גלימה
  • ביחסים היררכיי
  • יחסים היררכיים
  • וגבולות המשפחה היו ברורים בכל תחומי החיים,
  • ם בעבר המשפחה המסורתית הייתה מאופיינית
  • ם
  • ישי,
  • ביותר אוטונומיה של הפרטים המשתייכים למשפחה
  • ם אם על חשבון המשפחה והילדים
  • בני הזוג מצפים להגשמה ולאושר
  • הביאו מצד אחד לעליה בשיעור הגירושין
  • פוטנציאל הגבוה יותר לגירושין.
  • לעיתים נפגוש הורים שכתוצאה מגירושין לדוגמה, חשפו את הילדים לקונפליקטים ולסכסוך המשפחתי או הורים שחשפו את הילדים למצבם הכלכלי
  • הילדים מצאו עצמם נקלעים למצבים בהם לא ידעו כיצד ואיך לנהוג (מה גם שזה לא תפקידם).
  • החיים במאה ה-21 מצריכים את ההורים לנוע בין משברים ומצבי חיים משתנים,
  • בין עבודה תובענית,
  • צון למימוש עצמי
  • לדים,
  • ן הזוג או בת הזוג
  • המטיף מוסר וצודק תמיד.
  • בתוך חברה עתירת תרבות שפע
  • לעיתים ההורה הופך להיות חבר של היל
  • משדר שיש רק דרך אחת
  • או קשיים
  • מתנהג כמפקד
  • אני בעל הסמכות ואתה תעשה מה
  • שאני אומר
  • ההורה שמכריז בכל פעם כי הוא חבר של הילד שלו ואף מתגאה בזה.
  • הקורבן
  • העיקר שתהיו מאושרים אני לא צריך כלום. הכל בשבילכם". מבטל את עצמו, מוכן להקריב למען ילדיו ונותן להם את התחושה כי אינו רוצה דבר לעצמו, למרות שהוא ז
  • הבוס
  • ובינו רוצים להיות כל כך אחרת עבור ילדינו לעומת מה שההורים שלנו היו כלפינו, ולהעניק לילדים את מה שלא קיבלנו. אך הסיפור לובש צורה אחרת כאשר התנהגות הילד
  • בוס
  • עריץ המתגנדר בכוחו
  • יודע הכל
  • העיקר שתהיו מאושרים אני לא צריך כלום. הכל בשבילכם". מבטל את עצמו, מוכן להקריב למען ילדיו ונותן להם את התחושה כי אינו רוצה
  • יצד יבין הילד שגם להורה יש צרכים משלו אם ההורה מוותר על עצמו ונענה לכל בקשות הילד; (3) דמות הספינקס הגדול- המטיף מוסר וצודק תמיד. "ככה צריך לעשות" –הורה שכלתן- המשדר שיש רק דרך אחת. ביטנת הידיד - ההורה שמכריז בכל פעם כי הוא חבר של הילד שלו ואף מתגאה בזה. ביטנת המנהיג והמדריך - עליה ארחיב בהמשך.ויש גם גלימה רביעית, וכפי שווירג'יניה סאטיר תיארה- היא נטולת ביטנה. שום הוכחה להורות כלשהי לעומת שלוש האחרות. שם נמצא ההורה המזניח –זה שאינו נענה לצרכי הילד, אינו קובע כללי התנהגות לילד ואינו מעורב או מפקח על מעשיו.אם נתבונן בכל אחת מביטנות הגלימה, נראה כי לביטנת הבוס -יש גוון וצבע של מאשים. זהו הורה המבקש צייתנות- והדפוס אותו חווה הילד הוא ענישה. ענישה שבעצם לא מלמדת דבר על איך וכיצד להפוך לאיש טוב יותר, אדם חושב, מרגיש, בעל זכויות ותפיסות שונות. אם ההורה משדר שהוא בעל הידע וכל-יודע וכי יש רק דרך אחת, כיצד יאפשר לילד לבטא את עצמו, את מחשבותיו, רגשותיו, יסייע לו לפתח חשיבה יצירתית והתמודדות עם פתרון בעיות?ומה קורה בביטנת הידיד? ההורה הופך להיות החבר של ילדיו. זה שמספק את ההווי והבידור, החבר של הילד למשחק, לבילוי, המפנק, הסולח וזה שמתייחס לילדו בשוויוניות מבלי לחשוב על התוצאות, ורק כאשר הילד מגיע עם אמירות כמו: "לא התכוונתי"או "לא שלטתי בעצמי" ואז משפיל עיניו, מביט שוב למעלה ומחכה לתגובת ההורה בנוסח: "טוב לא נורא- העיקר שביקשת סליחה", מבינים כי העדר חוש האחריות הינו תולדה של ביטנה זו. הרי מה גרם לילד לא לשלוט בעצמו ולהגיב באלימות? האם בגלל שלא ניצח במשחק, כי התרגל תמיד לנצח מול הוריו? או כשלא שיתפו אותו וכעס כי הוא רגיל שנענים לכל מה שמבקש. הבנת התשובות "לא התכוונתי" ו"לא שלטתי בעצמי" חשובות כדי להבין שהן לא קשורות בהכרח לרמה התפתחותית בה הילד נמצא, אלא לצורך בתיווך והנהגה גם דרך משחק וכל שכן באמירות ומילים. הורה אינו יכול להיות חבר של ילדו- הילד אינו בוגר בהשוואה להורה, ואף אינו יכול לספק חברות בצורה משביעת רצון. ילדים אינם זקוקים לחברים בדמות הורים. ולעיתים זהו צורך של הורה על מנת לפצות על צורך אחר- אך זהו אינו צורך של הילד. אולי מכאן חשבתי לעצמי, כמו תמיד כאשר משהו לא מסתדר לי בין התיאור של מה שנעשה לבין התוצאה- האם ייתכן כי הענקת השפע, החוסר בגבולות, פיצו על צורך אחר של אותם הורים שהגיעו אליי?ומה לגבי ביטנת המנהיג והמדריך? כדי להבין את ביטנת המדריך והמנהיג, צריך להבין את ארבעת סגנונות ההורות המקובלים כיום, כפי שהגדירה דיאן באומרינד (Baumrind 1978), המקבילים לקטגוריות הגלימה ואף מחזקים את משמעות ביטנת המנהיג והמדריך.בטנות הגלימה על-פי ארבעת סגנונות ההורות של באומרינד סגנון הורות סמכותי (authoritative); סגנון הורות שתלטני (authoritarian); סגנון הורות מתירני (permissive); סגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting).לכל אחד מארבעת הסגנונות הללו ישנם שני ממדים להגדרת סגנון המשמעת ההורית: תגובתיות הורית (Parental responsiveness) ודורשנות הורית (Parental demandingness). דורשנות הורית מוגדרת כמכלול הדרישות שהורים מציבים לילדיהם כדי שישתלבו במבנה המשפחתי. הורים בעלי שליטה הורית גבוהה יציבו סטנדרטים גבוהים ויצפו כי ילדיהם יענו להם. תגובתיות הורית היא המידה שבה ההורים מעודדים באופן מכוון ייחודיות, ויסות עצמי והדגשת ה"אני" של הילד, ופתוחים לדון עם ילדיהם על צרכיהם ובקשותיהם. הורים תגובתיים מתוארים לעיתים קרובות גם כחמים ותומכים.כלומר, אם נחזור רגע לביטנות הגלימה, נוכל לראות כי סגנון הורות שתלטני -אוֹטוֹרִיטָרִי (authoritarian)- מזכיר את ביטנת הבוס- דורשנות גבוהה-תגובתיות נמוכה. הורים אלו יציבו רמה גבוהה של דרישות וסטנדרטים לילדיהם, בעוד התגובתיות ההורית שלהם חלשה יחסית (פחות דיון והתחשבות בצרכי הילדים). הורים אלו נוטים להיות דעתנים, מכוונים ונוקשים עם ילדיהם, מציבים להם גבולות ברורים, מעדיפים ענישה במקרה של אי ציות ומשדרים רמה נמוכה של חום וקבלה.סגנון הורות מתירני (permissive) מקביל לביטנת הידיד, המאופיין בדורשנות נמוכה ובתגובתיות גבוהה. הורים אלו נוטים לדרוש פחות מילדיהם לעומת הורים אחרים, ומרשים להם לווסת בעצמם את פעילותיהם, תוך כדי הימנעות מהצבת גבולות הוריים. כלומר, ישנה היענות רחבה לבקשות הילדים.סגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting) מקביל למצב של העדר הביטנה.וסגנון הורות סמכותי (authoritative) מקביל לבטנת ההורה המדריך והמנהיג - יש איזון בין הדורשנות לתגובתיות. הורים אלו מאופיינים במתן הנחיות ברורות לילדיהם, בהצבת דרישות מובנות ובפיקוח על התנהגות הילדים. יחד עם זאת, המשמעת מתווכת על ידי חום, הנמקה, גמישות ומוכנות למשא ומתן מילולי לשם התאמת הדרישה לצרכים, לייחודיות ולשונות של כל ילד במשפחה.מכאן, כשאנו חושבים על תפקיד ההורים בהתייחס לגלימת ההורות, השאלה שצריכה להישאל היא - כיצד אני כהורה, מנהל את ההורות שלי? מה מנהל אותי- הדורשנות או התגובתיות? האם אני זוכר לעטות על עצמי את הגלימה ועם איזו ביטנה? ואם הגלימה נעלמה או השתנתה, מה קרה ומדוע? האם זה קשור לסדר העדיפות הראשוני, למימוש העצמי, לאושר? האם אני פועל מתוך הגנת יתר, או בעקבות שינוי או משבר? מה התפקיד שלי והמחויבות שלי כלפי הילד אותו הבאתי לעולם? וכיצד אנהיג ואדריך אותו בעולם דינמי ומשתנה למרות הכל. האם העיסוק בהאשמת הסביבה והאחרים מקדם, נחוץ, רלוונטי? מה באמת חשוב לי כהורה ומה נחוץ לילד? האם הגלימה והביטנה בולטת ומובנת לי כהורה והאם היא מובנית ומוצגת נכון לילד?השאלות הללו חשובות לכל הורה, על מנת להבין שאולי מה שהיה בעבר, בסגנון ההורות שספגנו, כל אחד בחוויה האישית שלו, השתנה. אין ספק שלאור השינויים בחברה המודרנית שגרמה אולי לכולנו להיות קצת מבולבלים ואולי ללכת לאיבוד מידי פעם, עלינו לעשות סדר בדברים, להיות ברורים ולהבין כי משפחה היא ארגון הזקוק למנהיגות כמו כל הארגונים האחרים. אם הורים לא ינהיגו את משפחתם, יעשו זאת ילדיהם במקומם.גם במקרה הנ"ל בעקבותיו הגיעו אליי ההורים לייעוץ, השתמש הילד בבית הספר באמירות כמו: "לא אכפת לי שיקראו להורים שלי", "מה הם כבר יעשו לי, אבא שלי בכלל עובד ולא יוכל לבוא".המפגשים עם ההורים המפגשים עם ההורים היו טעונים בהתחלה. התנהגות הילד בבית הספר ותלונות הורים רבים כלפיו הפגישה אותם עם התחושה שאינם הורים טובים והם לא יכלו לשאת זאת, ומכאן באה ההאשמה כלפי המערכת הבית ספרית. "הוא הבן הבכור שלנו", סיפרה האם. "נתנו לו הכל כדי שיהיה לו אחרת ממה שגדלנו... נתנו לו את כל מה שלנו לא היה. פלאפון חדש, כל חוג שביקש, ותאמיני לי כל רגע מחליף. הסכמנו לו ולקחתי אותו. ראה משחק אצל חבר ורצה- קנינו". ההורים לא הצליחו להבין כיצד למרות כל הענקת השפע הילד מתנהג כך.כששאלתי מה קורה בבית ואיך הוא מתנהג בסיטואציות שונות וכיצד הם מגיבים, התשובות היו כסערה בין האם לאב. התברר כי בניהם יש אי ההסכמה בכל הקשור בילד, בפירוש ההתנהגות השלילית של הילד וגם בסוג הענישה. ניתן היה לראות כיצד האבא מתנהג כ"בוס" ואומר מה לעשות והאם כשנוח לה משתמשת באב ככלי ענישה כלפי הילד וכשהאב מעניש, יוצאת להגנת הילד. בנוסף, כשהאב לא נמצא בבית, האם דואגת לכל פעילויותיו של הילד וכשלא מוצא חבר היא משחקת איתו והופכת להיות החברה שלו או לחילופין מתעצבנת עליו שימצא חבר לבד. האב כועס על האם ומכאן הוויכוחים הגדולים, דרכי ענישה שונות, ביטול עונשים, יש עונש אין עונש, והתיאור שלהם, תוך כדי ההקשבה, הוא זה שגרם לי להפליג במחשבות אל תפיסת "גלימת ההורות".מתוך הסערה וחילופי ההאשמות בחדר, החל להיווצר מקום של פתיחות, הקשבה, שאילת שאלות ומטרת ההתערבות הייתה לנוע ממוקד שליטה חיצוני והאשמות הסביבה, להתמקדות במוקד שליטה פנימי- בהם כהורים- תוך מתן לגיטימציה לתחושות התסכול והאשמה. תוך כדי השיחה דנו בשאלה מהו תפקידנו כהורים. מה לדעתם שידרו לילד בכל הענקת השפע, איפה הגבול, מהו סדר העדיפויות ומה למדים האחים על המתרחש. דנו בשאלה מה לדעתם הם כהורים משדרים מעצם ההבדל ביניהם וכיצד היו רוצים לראות את המשפחה מתנהלת.נקודת המפנה התרחשה כאשר שיתפתי את ההורים באמירות של הילד וביררתי מה זה אומר להם. מה לדעתם הילד באמת רוצה? האם פרצה בבכי. בעדינות שאלתי, כמו "במתנת התרפיה" של יאלום, "אילו לדמעות היה קול מה הן היו אומרות"? האם ענתה תוך כדי הבכי: "קשה לי. ברור לי שצריך לעשות משהו אחר... זה לא קשור לאחרים, זה קשור בנו". האב עדין לא אמר כלום, רק הנהן וזווית הפה התעקמה מעט.הרגשתי שעברנו את שלב ההאשמה והם פנויים לבצע שינוי. שיתפתי אותם בתחושותיי ואכן זה היה מפגש מרגש ביותר.שיתפתי אותם בתפיסת "גלימת ההורות" שחלפה במחשבותיי תוך כדי התיאור שלהם ואת שלוש הביטנות והצעתי משחק תפקידים. האב בהתחלה קצת נרתע ולכן בחרתי בתרגיל "הכיסא הריק". הוספתי כיסא שיהווה מקום עבור הילד. כשהרגשתי שהיה להם קשה לבטא קול- השתמשתי בי כמטפלת לזווית נוספת להרחבה כ-"קולות פנימיים" וגם כדי לבטא את קולו של הילד דרך ה"כיסא הריק".ההורים זיהו בקלות את תחושת הבלבול אצלם ואצל הילד. הכעס והאשמה של הילד כלפיהם נבעו מחוסר בהירות, ממסרים סותרים אחד של השני ומאי הסכמה בתפיסת החינוך שלהם כבני זוג. שני הורים- שתי גלימות- תפיסות שונות והילד מתבונן... מתבונן בהוריו בעלי הגלימה המשתנה, המחליפה ביטנה בכל פעם גם בסיטואציה דומה ואין תיאום או סנכרון בניהם כהורים.במפגשים עלו נושאים רבים שהצריכו טיפול והתערבות, אולם כל הזמן הזכרתי לעצמי את הדיון במוקד השליטה הפנימי, את המשמעות במסר אחיד שלהם כהורים סביב הנהגת המשפחה ובגלל שאהבו את רעיון "גלימת ההורות" בחרתי להתמקד בה.במפגש האחרון השתמשנו ב"כיסא" ככלי תקשורת אחר. האב ישב על הכיסא ושיחק את הילד והאם עטתה על עצמה את גלימת ההורות של המנהיג והמדריך ובחרה לפתוח בשאלה שתיתן לגיטימציה לתחושות והייתה מוכנה למשא ומתן מילולי ואמרה: "אשמח שתשתף אותי במה אתה מצפה מאבא וממני". השאלה הייתה טובה וקיוויתי שמכאן השיח יתפתח ל"מודלינג" ל"גלימת ההורות" סביב ביטנת המנהיג. אולם, השיח התפתח לכיוון אחר ובלתי צפוי שיכול להתרחש בטיפול. האב ענה כילדו (זו הייתה הנחייה): "שנעשה משהו כייפי יחד. שגם אתם תצאו איתי לטיול בבית הספר כמו אבא של גיא (שם בדוי), ושאבא לא יעבוד עד מאוחר ושתפסיקו לריב". האב החל לבכות. היה שקט בחדר. מבלי שהיה צורך לשאול, האב סיפר שגם אביו עבד שעות על גבי שעות כדי לפרנס את המשפחה והוא בכלל לא זוכר חוויות בהן היה מטייל ביחד איתו. תשובה זו לא הצביעה כלל במישרין על "גלימת ההורות" או הנהגה שקיוויתי שתתרחש, אך יצרה רגע דרמטי בטיפול.האב הופתע לגלות כי התנהג בדיוק כמו אביו בעבר. הוא היה כל כך עסוק בקריירה שלו ובחוסר פניות לילד וחשב שאם הוא נותן לו או מעניק את כל השפע הטכנולוגי הוא אבא טוב והילד מרוצה. הוא ציפה שהילד שלו יהיה בדיוק כמוהו כשהיה קטן. ילד ממושמע. האב לא חשב על מה רצה וחלם כשבנו הבכור נולד, לא עד כמה רצה להיות אחר מאביו, לא על מה הוא משדר כהורה, ובטח לא על תפקיד "גלימת ההורות" שהוענקה לו באופן אוטומטי מעצם הפיכתו להורה ותפקידה ביומיום.השימוש בכיסא הריק איפשר את השיח סביב העבר קצת, אך בעיקר סביב הרצונות, הכמיהות, הציפיות, וסביב מה נכון וחשוב לילד. בניית סדר יום, הקצאת זמן איכות וחשיבות המסר בניהם כהורים. מסרים ברורים בהתנהלות הבית ובעיקר בהתנסות מחודשת סביב משמעות ההורה כמנהיג.במקרה שתואר, החוויה האישית דרך השימוש בגלימה ובהבנה כי הילד מתבונן בהם ומשקף דרך התנהגותו את המתרחש גרמה לשינוי בתפיסת "גלימת ההורות" וברצון לבצע שינוי. ההורים הבינו כי המיקוד בהאשמת הסביבה לא קידם דבר. רק שיתוף פעולה תוך מיקוד ובחירה בביטנת המנהיג היא הדרך הנכונה לשינוי בדינמיקה המשפחתית שלהם, למרות שנגענו בנקודות כואבות אחרות.לסיכוםדווקא כיום, בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה הדורשים סוג שונה של יחסים בין הורים וילדים, יש תפקיד לבית הספר ולגורמים העוסקים בייעוץ או טיפול משפחתי לסייע להורים להתמקד ב"גלימת ההורות" ועם הביטנה המתאימה כדי להנהיג את המשפחה גם אם יעלו נושאים נוספים. יש בעיני חשיבות רבה לחשוף את ההורים לרעיון "גלימת ההורות" עם שלוש הבטנות כדי להבין מצד אחד את השינויים שחלו ולאפשר שיח בנושא ומצד שני לסייע להם בשינוי תפיסת המשפחה כארגון.במסגרת הבית ספרית, לדעתי, על היועץ החינוכי בשיתוף פסיכולוג בית הספר לסייע להורים להציב מטרות, לארגן מחדש את סדר העדיפויות ולהבין כי הבחירה להיות "הבוס" של הילד או "החבר" של הילד, גם אם הם רוצים בכך מאוד, אינה מתאימה ואינה תורמת לעיצובו של ילדם בהמשך.אין ספק כי ישנם סוגים ודרכים נוספות להתבונן ב"סגנון הורות", תוך התייחסות לסיטואציות שונות, לצרכי הילד וכדומה. אך לדעתי, לא משנה כיצד נסתכל על זה- יש חשיבות רבה להדגיש בפני ההורים כי מערכת ההתנסויות הרגשיות בין ההורה וילדו שונות זו מזה, ולא קיימת שוויוניות, מה גם שדרישות לא הולמות יגרמו לילד להיקלע לבלבול עצום ומבוכה. עלינו להדגיש להורים כי תפקידו של הילד הוא להיות "רק ילד" ויש חשיבות במסר אחיד בין ההורים ובינם לבין בית הספר בלי קשר לסגנון ולדגם המשפחתי.כמטפלים עלינו להעלות למודעות ההורים את משמעות "גלימת ההורות", היות ורמת מודעות הורית תסייע בשינוי דפוסי החשיבה הטיפוסיים של ההורים כלפי האופן בו הם נוטים להבין את התנהגות הילד ואת תפקידם כהורים. עלינו לסייע להורים להבין כי מנהיגות הורית רצויה באה לידי ביטוי דרך דוגמה אישית תוך ערנות לצורכי הילד, נגישות, זמינות, תמיכה, הגנה, ביטחון ופיקוח. כן- לפקח על מעשיו, לתווך, להעביר מסרים, להקשיב גם לצרכים תוך הצבת גבולות גם אל מול השפע שהחיים מזמנים בעידן טכנולוגי עשיר ותרבות צריכה מוגברת. להציב גבולות מתוך אמונה בערכים ובעיקר גבולות ברורים. לדעת לאזן בין הדורשנות והתגובתיות ולהיות פתוחים למצבים משתנים תוך התחשבות בצרכי הילד, גם אם לעיתים יעלה הצורך לבחון סוגיות נוספות בטיפול. עלינו לסייע להורים להבין ש"הגלימה" היא חלק בלתי נפרד מאתנו- היא חייבת להיות איתנו כל הזמן ויש לה משמעות רבה, במיוחד כשהילד עוד צעיר.רעיון "הגלימה" מהווה פרספקטיבה נוספת המדגישה את חשיבות המנהיגות בהורות, במיוחד לאור העבודה כי ישנן דרכים שונות בהן כל הורה מתאים את מעשיו לצרכי הילד, למשאבים שיש ברשותו ולנסיבות החיים המשתנות. עלינו כמטפלים להדגיש בפני ההורים את החשיבות להיות נוכח בכל המעגלים בהם הילד נמצא, להיות מעורב בחייו, להתבונן, להדריך, לא לקבל התנהגות שלילית, לחזק את מה שצריך לחזק, למלא את תפקיד ההורה לא כחבר של הילד, לא כ"בוס" שלו ובטח לא מתוך וויתור על העצמי. רק כך הגלימה תהייה משמעותית ונוכחת ולא נמצא את עצמינו שואלים: "מה קרה לגלימה או לאן היא נעלמה?" מקורותבטלהיים, ב. (1993). הורה מתקבל על הדעת. עם עובד, תל אביב.יאלום, א. (2002). מתנת התרפיה. כנרת.סאטיר, ו. (1994) . המשפחה המודרנית- לחיות ביחד. ספריית פועלים, תל אביב.פרס, י. וכץ, ר. (1991). המשפחה בישראל : שינוי והמשכיות. בתוך רבקה בר יוסף ולאה שמגר הנדלמן עורכות: משפחה בישראל. ירושלים, האוניברסיטה העברית.Baumrind, D. (1978). Parental disciplinary patterns and social competence in children. Youth and Society, 9, 238-276Cohen, E. (2006). Parental level of awareness: An organizing scheme of parents’ belief systems as a guide in parent therapy. Parent-focused child therapy: attachment, identification, and reflective functions, 39-64.‏תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):דינלטון, ח. (2017). מה קרה לגלימת ההורות?. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 2/1/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3598 הגשת מאמר לפרסום דלג לתגובות צרו קשר (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});פרסומותתואר שני בפסיכולוגיה חברתית או קלינית בבינתחומי הרצליהמפגש היכרות יתקיים ביום שישי, 5 בינואר בשעה 9:00רוצים לרכוש כלים יעילים לשילוב בעבודה הטיפולית שלכם?סדרת ימי עיון מרתקת של איט"ה על יישומיים חדשים ומגוונים של CBTפרופ' אווה אילוז, סוציולוגית, בשיחה עם פסיכואנליטיקאים לאקאניאנים"אהבה בדמוקרטיות שלנו" | 10.1 | בבית ציוני אמריקהרשימת הספרים והעזרים המבוקשים ביותר בשנת 2017מובאת לפניכם, כמדי שנה, לקראת סיומה
  • יצד יבין הילד שגם להורה יש צרכים משלו אם ההורה מוותר על עצמו ונענה לכל בקשות הילד
  • כה צריך לעשות
  • ההורה המזניח
  • ההורה המזניח –זה שאינו נענה לצרכי הילד, אינו קובע כללי התנהגות לילד ואינו מעורב או מפקח על מעשיו.
64 annotations
  • התרכז במחשבות
  • על כעסים ותסכולים.
  • הקשר הבין-אישי.
  • הווה הפוגה והנאה.
  • נמשכו אל המשחק המובנה יותר מאשר אל היצירה
  • ישיבה המשותפת על הרצפה
  • שחקי הדמיון,
  • חשיבות המשחק המובנה
  • עלי סף תסכול נמוך מאד
  • רבית המשחקים מתקיימים בעיקר במרחב האינטרנטי.
  • ביטוי אישי
  • שחק חופשי ויצירתי,
  • ספונטני
  • יצירתיות
  • יכולת להתרכז במשחק
  • עילות משחררת
  • את עצמי משחקת דוקים שעה אחר שעה, במהלך כמה שבועות. זו הייתה הזדמנות להבחין בדקויות ובסגנונות המשחק השונים של הילדים. למשל, היו ילדים
  • חוקיו הברורים והמוכרים
  • משכו אל המשחק המובנה יותר מאשר אל היצירה.
  • היצירתיות
  • יצירתי
  • נמשכו אל המשחק המובנה יותר מאשר אל היצירה.
  • לא מודעות
  • סביב משחק הדוקים ניתן היה ליצור קשר
  • חובר לזולת ולמציאות
  • כיל בתוכו רבדים שונים ופוטנציאל לחוויה
  • ובנה
  • חוקיו ברורים יותר
  • מסייעת לילד לחזק את כוחות ה"אני" שלו
  • בעשייה
  • מבטא משאלות
  • להכינו ליצירת קשרים הדדים עם סביבתו.
  • המשחק החופשי מהווה נדבך חשוב בהתפתחותם של פעוטות וילדים, ומכיל אלמנטים של יצירתיות, דמיון ויכולת הסמלה. אי היכולת לשחק משחק חופשי יכולה להיגרם בשל יחסי אם-תינוק לא תקינים, שמשפיעים על התפתחות האגו והקשר שלו עם הלא-מודע. המשחק המובנה שנבחר על ידי הילד בטיפול, יכול להוות חלופה מתאימה עבור אותם שאינם מסוגלים לשחק משחק חופשי או ליצור. חוקיו הברורים והמוכרים מהווים מרחב ביניים בטוח עבור ילדים מרקע מורכב. באמצעות שני תיאורי מקרה תוצג משמעותו של המשחק המובנה, רבדיו הסמליים וההשלכתיים, וכן הקשר הטיפולי שיכול להתפתח לצידו.
  • נמוך מאד, הפסיקו את המשחק ברגע שהעריכו שיתכן ויפסידו. סביב משחק הדוקים ניתן היה ליצור קשר, לכונן מרחב טיפולי, ובהמשך לשוחח על ניצחונות והפסדים, על כעסים ותסכולים. לפעמים בסיום המשחק ובאופן ספונטני, יצרו הילדים באמצעות הדוקים בית, שמש או "סתם צורה יפה"
  • יך (לוריא, 2002). מטפלים המודעים לתרומתם ולחשיבותם של המשחקים יקבלו בנינוחות רבה יותר את בחירת הילד לשחק וידעו להשתמש במשחקים לביסוס הקשר ולטובת הטיפול.מצאתי שילדים פונים למשחק המובנה, ובעיקר למשחקי הקופסא מסיבות מגוונות. למשל, צורך בהפוגה לאחר עבודה נפשית עמוקה, או כדרך לארגן לעצמם מרחב ברור וניתן לניבוי כדי להקטין תחושת חרדה. פעמים רבות ילדים בוחרים במשחק מובנה כאשר אין להם את היכולת לשחק (to play). נוימן (2011), כמו תיאורטיקנים רבים, רואה ביחסים מוקדמים טובים בין הילד ואמו את הבסיס להתפתחות תקינה של הילד, ולקשריו עם החברה. כאשר היחסים בילדות המוקדמת תקינים, תתפתח אצל הילד תחושת עצמי קוהרנטית, יחד עם היכולת לעמוד בדרישות החברה. יחסים מוקדמים פגומים, לפי נוימן, משפיעים על התפתחות הילד בכמה רמות: הם עלולים לפגוע בהתפתחות האגו, וליצור אגו חלש, מרוקן או תוקפני. בנוסף, ילד שנותק מוקדם מדי מהקשר עם אימו, מנותק גם מהקשר עם הלא-מודע שלו וממקורות ההשראה, וכן מאבד את היכולת לפנטז ולשחק. כאשר ילד כזה יגיע לטיפול הרגשי, אחת מהמטרות הטיפוליות תהיה לנסות לחזק את כוחות האגו שלו, על מנת שיוכל למצוא איזון בין הביטוי העצמי לבין היכולת להסתגל לדרישות החברה ולקשר עם האחר.במאמר זה אציג שתי דוגמאות של טיפול שבהם המשחק המובנה היווה מוקד מרכזי. אייל ודני (שמות בדויים, הפרטים בתיאורי המקרה שונו כך שאינם ניתנים לזיהוי), שניהם חוו יחסים מוקדמים לא טובים מספיק, ואיבדו, או לא פיתחו כלל, את היכולת לפנטזיה ולמשחק. למרות הדמיון במאפיינים אלו, מבחינת האגרסיות היו ביניהם הבדלים ניכרים. חשוב לציין שהטיפול נעשה בתוך מעטפת מכילה ותומכת של הצוות החינוכי והטיפולי בבית-הספר, ובמישור הפרטי של טיפול והדרכה בגישה היונגיאנית1.סולמות ונחשים: עליה בסולם ובסף התסכול, ופיתוח קשר בין אישיאייל היה בן 9 בתחילת הטיפול, ילד חמישי במשפחה שהזוגיות בה לא הייתה יציבה. אייל היה בעל אינטליגנציה גבוהה אך סבל מחרדה ומסף תס
  • אמנות
  • יונגיאנית אני מאמינה במרכזיותה של היצירתיות, היצירה והקשר הבין-אישי. עם זאת, נוכחתי לעיתים שילדים בטיפול נמשכו
  • בין העיסוק ביציר
  • חיצוני ושל ה
  • בתוך המצ
40 annotations
  • את עצמי משחקת דוקים שעה אחר שעה, במהלך כמה שבועות. זו הייתה הזדמנות להבחין בדקויות ובסגנונות המשחק השונים של הילדים. למשל, היו ילדים
  • חיצוני ושל ה
  • המשחק החופשי מהווה נדבך חשוב בהתפתחותם של פעוטות וילדים, ומכיל אלמנטים של יצירתיות, דמיון ויכולת הסמלה. אי היכולת לשחק משחק חופשי יכולה להיגרם בשל יחסי אם-תינוק לא תקינים, שמשפיעים על התפתחות האגו והקשר שלו עם הלא-מודע. המשחק המובנה שנבחר על ידי הילד בטיפול, יכול להוות חלופה מתאימה עבור אותם שאינם מסוגלים לשחק משחק חופשי או ליצור. חוקיו הברורים והמוכרים מהווים מרחב ביניים בטוח עבור ילדים מרקע מורכב. באמצעות שני תיאורי מקרה תוצג משמעותו של המשחק המובנה, רבדיו הסמליים וההשלכתיים, וכן הקשר הטיפולי שיכול להתפתח לצידו.
  • בתוך המצ
  • נמוך מאד, הפסיקו את המשחק ברגע שהעריכו שיתכן ויפסידו. סביב משחק הדוקים ניתן היה ליצור קשר, לכונן מרחב טיפולי, ובהמשך לשוחח על ניצחונות והפסדים, על כעסים ותסכולים. לפעמים בסיום המשחק ובאופן ספונטני, יצרו הילדים באמצעות הדוקים בית, שמש או "סתם צורה יפה"
  • יונגיאנית אני מאמינה במרכזיותה של היצירתיות, היצירה והקשר הבין-אישי. עם זאת, נוכחתי לעיתים שילדים בטיפול נמשכו
  • אמנות
  • בין העיסוק ביציר
  • יך (לוריא, 2002). מטפלים המודעים לתרומתם ולחשיבותם של המשחקים יקבלו בנינוחות רבה יותר את בחירת הילד לשחק וידעו להשתמש במשחקים לביסוס הקשר ולטובת הטיפול.מצאתי שילדים פונים למשחק המובנה, ובעיקר למשחקי הקופסא מסיבות מגוונות. למשל, צורך בהפוגה לאחר עבודה נפשית עמוקה, או כדרך לארגן לעצמם מרחב ברור וניתן לניבוי כדי להקטין תחושת חרדה. פעמים רבות ילדים בוחרים במשחק מובנה כאשר אין להם את היכולת לשחק (to play). נוימן (2011), כמו תיאורטיקנים רבים, רואה ביחסים מוקדמים טובים בין הילד ואמו את הבסיס להתפתחות תקינה של הילד, ולקשריו עם החברה. כאשר היחסים בילדות המוקדמת תקינים, תתפתח אצל הילד תחושת עצמי קוהרנטית, יחד עם היכולת לעמוד בדרישות החברה. יחסים מוקדמים פגומים, לפי נוימן, משפיעים על התפתחות הילד בכמה רמות: הם עלולים לפגוע בהתפתחות האגו, וליצור אגו חלש, מרוקן או תוקפני. בנוסף, ילד שנותק מוקדם מדי מהקשר עם אימו, מנותק גם מהקשר עם הלא-מודע שלו וממקורות ההשראה, וכן מאבד את היכולת לפנטז ולשחק. כאשר ילד כזה יגיע לטיפול הרגשי, אחת מהמטרות הטיפוליות תהיה לנסות לחזק את כוחות האגו שלו, על מנת שיוכל למצוא איזון בין הביטוי העצמי לבין היכולת להסתגל לדרישות החברה ולקשר עם האחר.במאמר זה אציג שתי דוגמאות של טיפול שבהם המשחק המובנה היווה מוקד מרכזי. אייל ודני (שמות בדויים, הפרטים בתיאורי המקרה שונו כך שאינם ניתנים לזיהוי), שניהם חוו יחסים מוקדמים לא טובים מספיק, ואיבדו, או לא פיתחו כלל, את היכולת לפנטזיה ולמשחק. למרות הדמיון במאפיינים אלו, מבחינת האגרסיות היו ביניהם הבדלים ניכרים. חשוב לציין שהטיפול נעשה בתוך מעטפת מכילה ותומכת של הצוות החינוכי והטיפולי בבית-הספר, ובמישור הפרטי של טיפול והדרכה בגישה היונגיאנית1.סולמות ונחשים: עליה בסולם ובסף התסכול, ופיתוח קשר בין אישיאייל היה בן 9 בתחילת הטיפול, ילד חמישי במשפחה שהזוגיות בה לא הייתה יציבה. אייל היה בעל אינטליגנציה גבוהה אך סבל מחרדה ומסף תס
9 annotations
  • המשחק החופשי מהווה נדבך חשוב בהתפתחותם של פעוטות וילדים, ומכיל אלמנטים של יצירתיות, דמיון ויכולת הסמלה. אי היכולת לשחק משחק חופשי יכולה להיגרם בשל יחסי אם-תינוק לא תקינים, שמשפיעים על התפתחות האגו והקשר שלו עם הלא-מודע. המשחק המובנה שנבחר על ידי הילד בטיפול, יכול להוות חלופה מתאימה עבור אותם שאינם מסוגלים לשחק משחק חופשי או ליצור. חוקיו הברורים והמוכרים מהווים מרחב ביניים בטוח עבור ילדים מרקע מורכב. באמצעות שני תיאורי מקרה תוצג משמעותו של המשחק המובנה, רבדיו הסמליים וההשלכתיים, וכן הקשר הטיפולי שיכול להתפתח לצידו.
  • את עצמי משחקת דוקים שעה אחר שעה, במהלך כמה שבועות. זו הייתה הזדמנות להבחין בדקויות ובסגנונות המשחק השונים של הילדים. למשל, היו ילדים
  • נמוך מאד, הפסיקו את המשחק ברגע שהעריכו שיתכן ויפסידו. סביב משחק הדוקים ניתן היה ליצור קשר, לכונן מרחב טיפולי, ובהמשך לשוחח על ניצחונות והפסדים, על כעסים ותסכולים. לפעמים בסיום המשחק ובאופן ספונטני, יצרו הילדים באמצעות הדוקים בית, שמש או "סתם צורה יפה"
3 annotations
  • את עצמי משחקת דוקים שעה אחר שעה, במהלך כמה שבועות. זו הייתה הזדמנות להבחין בדקויות ובסגנונות המשחק השונים של הילדים. למשל, היו ילדים
  • הנאה
  • אווירה של תחושת הישג
  • המשחק החופשי מהווה נדבך חשוב בהתפתחותם של פעוטות וילדים, ומכיל אלמנטים של יצירתיות, דמיון ויכולת הסמלה. אי היכולת לשחק משחק חופשי יכולה להיגרם בשל יחסי אם-תינוק לא תקינים, שמשפיעים על התפתחות האגו והקשר שלו עם הלא-מודע. המשחק המובנה שנבחר על ידי הילד בטיפול, יכול להוות חלופה מתאימה עבור אותם שאינם מסוגלים לשחק משחק חופשי או ליצור. חוקיו הברורים והמוכרים מהווים מרחב ביניים בטוח עבור ילדים מרקע מורכב. באמצעות שני תיאורי מקרה תוצג משמעותו של המשחק המובנה, רבדיו הסמליים וההשלכתיים, וכן הקשר הטיפולי שיכול להתפתח לצידו.
  • חשיבות המשחק המובנה
  • נמוך מאד, הפסיקו את המשחק ברגע שהעריכו שיתכן ויפסידו. סביב משחק הדוקים ניתן היה ליצור קשר, לכונן מרחב טיפולי, ובהמשך לשוחח על ניצחונות והפסדים, על כעסים ותסכולים. לפעמים בסיום המשחק ובאופן ספונטני, יצרו הילדים באמצעות הדוקים בית, שמש או "סתם צורה יפה"
  • בתוך המצ
  • יונגיאנית אני מאמינה במרכזיותה של היצירתיות, היצירה והקשר הבין-אישי. עם זאת, נוכחתי לעיתים שילדים בטיפול נמשכו
  • אמנות
  • בין העיסוק ביציר
  • על כעסים ותסכולים.
  • חיצוני ושל ה
  • התרכז במחשבות
  • הקשר הבין-אישי.
  • עלי סף תסכול נמוך מאד
  • הווה הפוגה והנאה.
  • נמשכו אל המשחק המובנה יותר מאשר אל היצירה
  • ספונטני
  • ישיבה המשותפת על הרצפה
  • רבית המשחקים מתקיימים בעיקר במרחב האינטרנטי.
  • שחקי הדמיון,
  • ביטוי אישי
  • יצירתיות
  • שחק חופשי ויצירתי,
  • יכולת להתרכז במשחק
  • עילות משחררת
  • סביב משחק הדוקים ניתן היה ליצור קשר
  • חוקיו הברורים והמוכרים
  • משכו אל המשחק המובנה יותר מאשר אל היצירה.
  • היצירתיות
  • חובר לזולת ולמציאות
  • יצירתי
  • נמשכו אל המשחק המובנה יותר מאשר אל היצירה.
  • מבטא משאלות
  • לא מודעות
  • כיל בתוכו רבדים שונים ופוטנציאל לחוויה
  • ובנה
  • להכינו ליצירת קשרים הדדים עם סביבתו.
  • חוקיו ברורים יותר
  • מסייעת לילד לחזק את כוחות ה"אני" שלו
  • בעשייה
  • יך (לוריא, 2002). מטפלים המודעים לתרומתם ולחשיבותם של המשחקים יקבלו בנינוחות רבה יותר את בחירת הילד לשחק וידעו להשתמש במשחקים לביסוס הקשר ולטובת הטיפול.מצאתי שילדים פונים למשחק המובנה, ובעיקר למשחקי הקופסא מסיבות מגוונות. למשל, צורך בהפוגה לאחר עבודה נפשית עמוקה, או כדרך לארגן לעצמם מרחב ברור וניתן לניבוי כדי להקטין תחושת חרדה. פעמים רבות ילדים בוחרים במשחק מובנה כאשר אין להם את היכולת לשחק (to play). נוימן (2011), כמו תיאורטיקנים רבים, רואה ביחסים מוקדמים טובים בין הילד ואמו את הבסיס להתפתחות תקינה של הילד, ולקשריו עם החברה. כאשר היחסים בילדות המוקדמת תקינים, תתפתח אצל הילד תחושת עצמי קוהרנטית, יחד עם היכולת לעמוד בדרישות החברה. יחסים מוקדמים פגומים, לפי נוימן, משפיעים על התפתחות הילד בכמה רמות: הם עלולים לפגוע בהתפתחות האגו, וליצור אגו חלש, מרוקן או תוקפני. בנוסף, ילד שנותק מוקדם מדי מהקשר עם אימו, מנותק גם מהקשר עם הלא-מודע שלו וממקורות ההשראה, וכן מאבד את היכולת לפנטז ולשחק. כאשר ילד כזה יגיע לטיפול הרגשי, אחת מהמטרות הטיפוליות תהיה לנסות לחזק את כוחות האגו שלו, על מנת שיוכל למצוא איזון בין הביטוי העצמי לבין היכולת להסתגל לדרישות החברה ולקשר עם האחר.במאמר זה אציג שתי דוגמאות של טיפול שבהם המשחק המובנה היווה מוקד מרכזי. אייל ודני (שמות בדויים, הפרטים בתיאורי המקרה שונו כך שאינם ניתנים לזיהוי), שניהם חוו יחסים מוקדמים לא טובים מספיק, ואיבדו, או לא פיתחו כלל, את היכולת לפנטזיה ולמשחק. למרות הדמיון במאפיינים אלו, מבחינת האגרסיות היו ביניהם הבדלים ניכרים. חשוב לציין שהטיפול נעשה בתוך מעטפת מכילה ותומכת של הצוות החינוכי והטיפולי בבית-הספר, ובמישור הפרטי של טיפול והדרכה בגישה היונגיאנית1.סולמות ונחשים: עליה בסולם ובסף התסכול, ופיתוח קשר בין אישיאייל היה בן 9 בתחילת הטיפול, ילד חמישי במשפחה שהזוגיות בה לא הייתה יציבה. אייל היה בעל אינטליגנציה גבוהה אך סבל מחרדה ומסף תס
  • פתיחות של הילד מתבטאת בהשתלבותו המלאה בעולם הסמלי המאגי-מיתי של הפנטזיה והמשחק,
  • הטמיע רשמים של העולם החיצוני ושל החברה"
  • תחושת ביטחון ואמון
  • די להקטין תחושת חרדה
  • סבל מחרדה
  • לד שנותק מוקדם מדי מהקשר עם אימו
  • מטלות הלימודים עוררו בו חרדה,
  • ריטואל מעניק ביטחון, שומר מחרדות, מחזק ומגבש את כוחות האגו
  • משחקי הקופסא
  • רואה ביחסים מוקדמים טובים בין הילד ואמו את הבסיס להתפתחות תקינה של הילד
  • לקשריו עם החברה
  • שמדובר בילד עם דימוי עצמי נמוך
  • רגיש לביקורת
55 annotations
  • המשחק החופשי מהווה נדבך חשוב בהתפתחותם של פעוטות וילדים, ומכיל אלמנטים של יצירתיות, דמיון ויכולת הסמלה. אי היכולת לשחק משחק חופשי יכולה להיגרם בשל יחסי אם-תינוק לא תקינים, שמשפיעים על התפתחות האגו והקשר שלו עם הלא-מודע. המשחק המובנה שנבחר על ידי הילד בטיפול, יכול להוות חלופה מתאימה עבור אותם שאינם מסוגלים לשחק משחק חופשי או ליצור. חוקיו הברורים והמוכרים מהווים מרחב ביניים בטוח עבור ילדים מרקע מורכב. באמצעות שני תיאורי מקרה תוצג משמעותו של המשחק המובנה, רבדיו הסמליים וההשלכתיים, וכן הקשר הטיפולי שיכול להתפתח לצידו.
  • את עצמי משחקת דוקים שעה אחר שעה, במהלך כמה שבועות. זו הייתה הזדמנות להבחין בדקויות ובסגנונות המשחק השונים של הילדים. למשל, היו ילדים
  • נמוך מאד, הפסיקו את המשחק ברגע שהעריכו שיתכן ויפסידו. סביב משחק הדוקים ניתן היה ליצור קשר, לכונן מרחב טיפולי, ובהמשך לשוחח על ניצחונות והפסדים, על כעסים ותסכולים. לפעמים בסיום המשחק ובאופן ספונטני, יצרו הילדים באמצעות הדוקים בית, שמש או "סתם צורה יפה"
  • יונגיאנית אני מאמינה במרכזיותה של היצירתיות, היצירה והקשר הבין-אישי. עם זאת, נוכחתי לעיתים שילדים בטיפול נמשכו
  • אמנות
  • בין העיסוק ביציר
6 annotations